רש"י על במדבר י״ג:כ׳

רש"י על במדבר י״ג:י״ט » « רש"י על במדבר י״ג:כ״א

1 שפתי חכמים פתח ↗

אדם כשר. שהרי כתיב אחרי כן והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ, וא"כ ישנו עצים לשם. הרא"ם פי' דמסתמא אם שמנה היא יש בה עצים, והרי כבר אמר להם השמנה היא אם רזה. אעפ"י שדרשו אותו בב"ב דף ט"ו על איוב אבל רש"י ז"ל כתב אדם כשר סתם משום שזהו קרוב לפשוטו:

1 ברטנורא על התורה פתח ↗

היש בה עץ אם יש אדם כשר וכו' פי' דקרי ביה עוץ והיינו איוב שהיה מארץ עוץ ולכך פי' רש"י בפסוק סר צלם איוב שהיה מגין עליהם מת דדריש ליה מהאי קרא:

1 דברי דוד פתח ↗

היש בה עץ, אם יש בהם אדם כשר. כדי להבין דעת רש"י נקדים מה שאנו מוכרחים דרך כלל בענין זה שיש באמת תמון מה היה חטא המרגלים בזה שקוראם מוציאי דבה הלא כל הדברים אשר אמרו היה אמת, ואם מפני שאמרו לא נוכל לעלות זה לא היה בכלל דבת הארץ אלא הדיבור היה חטא. וכבר האריך הרמב"ן בזה. ונלע"ד דיש לעיין בדברי משה שאמר וראיתם את הארץ כו' דהיינו שאלה נוספת ואח"כ אמר היש בה עץ בלא וי"ו והול"ל ואם יש בה עץ, וע"ק מ"ט הפסיק לומר הבמחנים כו' בין הטובה היא כו' ובין היש בה עץ הי"ל להסמיך שאלת העצים אחר הטובה היא. ונראה דהך היש בה עץ לא נאמר שאלה נוספת על מ"ש תחלה אלא היא השאלה לחוד וה"ק צאו וראו אחר הארץ והעם כמו שזכרנו, ולא תחשבו שיש עיקר ותכלית שלי בדברים אלו דהיינו אם יהיה בהם ריעותא אלא הכל תלוי בדיבה על הארץ, דהיינו אם ישנו לאדם כשר אז הוא יגין, והם לא השיבו ע"ז העיקר דאם יש בה עץ אלא על הראשונות שהם משום פיוס דעתם לחוד ולא זו בלבד אלא שאמרו ארץ אוכלת יושביה דהיינו שהארץ אוכלת את היושביה בה, דהצדיקים הם מיישבים את הארץ וארץ זו מכלה את הצדיקים, ובזה באה עליהם העונש על הוצאת דבה על הארץ זהו הנ"ל בס"ד ענין נאה בדבר זה:

2 שפתי חכמים פתח ↗

מתבשלין בבכור. דק"ל ביכור ענבים הל"ל, לכן פי' ימים שהענבים מתבשלים בביכור, ועניינו שם דבר, ימים של ביכור ואין משמעותו לשון רבים:

2 דברי דוד פתח ↗

בכורי ענבים, ימים שהענבים מתבשלים בבכור צ"ע מה הוסיף רש"י יותר ממה שנכתב בפסוק בפירוש, וע"ק מה הוא שהוסיף רש"י תיבת ימים ומרשים רק בכורי ענבים, וע"ק שאמר ומן התאנים ומן הרמונים הא לא נזכר בפסוק רק בכורי ענבים תאנה ורמון מאן דכר שמייהו. וע"ק ויכרתו ל"ל. ונלע"ד דרך נכון היטב בזה, דיש לספק בדברי משה שאמר ולקחתם מפרי הארץ מה דעתו בכך, אם פירושו פרי שנתלש כבר מן הארץ, או אפילו מה שעדיין בארץ אלא שצריך עדיין לארץ דקי"ל בפ' השולח דף ל"ט ובהרבה דוכתי כל מה שצריך לארץ כארץ דמי וע"ז אמר והימים ימי בכורי ענבים, פירוש שהיו שם ענבים נטועים בארץ ומתבשלים באותו זמן אלא שלא נגמר עדיין והיו צריכים לארץ, וע"כ אמר מפרי הארץ כלומר אע"פ שהוא פרי מ"מ צריכין עדיין לארץ וזהו בענבים שהיו באותן הימים שהיו עדיין בארץ, אלא שצריכין לארץ, וע"כ היו מסופקים בפירוש דברי משה מפרי הארץ, אם פירושו כבר נתלש מן הארץ ממילא לאו היינו ענבים, או מה שעדיין בארץ קאמר והיינו ענבים כי באותן הימים היו הענבים כן וא"כ איננו מבקש רק ענבים, וע"כ כתב רש"י ימים שהענבים מתבשלים והולכים וצריכין עדיין לגמור הבישול ולא אמר שנתבשלו דהיינו כבר מבושלים וא"כ א"צ לארץ והוי כאילו כבר נתלשו וכשאר פירות תלושים, ולא הוה מקום לשום ספק, אלא כמו שאמרנו שהיו עדיין מתבשלים וצריכין לארץ וע"כ יש ספק איזה פרי אמר אם מה שכבר נתלש דהיינו תאנה ורמון או מפרי שצריך עדיין לארץ והיינוענבים, ולקחו שניהם, ע"כ אמר ויכרתו משם זמורה, פירוש דצריך כריתה כי עדיין בארץ המה באותן הימים, ומן התאנים ורמונים, שנתלשו כבר לקחו ג"כ דשמא פירוש השני הוא אמת, ודברי רש"י נכונים דל"ת בכורי ענבים היינו שכבר נתבכרו הענבים וא"כ הוויין בשאר פירות, ויהיה קשה למה לקחו ענבים וגם שאר פירות, אלא הפירוש הוא שהיו עדיין מתבשלים וצריכין לקרקע ולפיכך הוסיף רש"י מלת ימים ללמדנו דל"ת שהיו באמת בכורים שכבר נתלשו, אלא באותן הימים ראויין הענבים להתבשל מידי יום ביום יותר וע"כ נסתפקו, כנ"ל נכון בס"ד, ודבר זה כפתור ופרח להבין אמרי קודש דרש"י:

2 גור אריה פתח ↗

ימים שהענבים מתבשלים בהם בבכור וכו'. רצה לומר, שאין פירוש הכתוב ימים שנמצא בהם בכורי ענבים, שאפשר שכל השנה להיות נמצא בכורי ענבים של שנה שעברה, אלא פירושו 'ימים שהענבים מתבשלים בהם בבכור'. ועוד, שאין לומר "והימים ימי בכורי ענבים", שאין לסמוך "הימים" ל"ענבים" לומר "ימי בכורי ענבים", אדרבה, יש לסמוך ה"בכורים" ב"ימים", שבימים תליא בכורים שלהם, לא שיתלה הימים בבכורי ענבים, ומתרץ הכי נמי קאמר, דהכי קאמר 'ימים שהענבים מתבשלים

1 היש בה עץ. אִם יֵשׁ בָּהֶם אָדָם כָּשֵׁר שֶׁיָּגֵן עֲלֵיהֶם בִּזְכוּתוֹ עי' בבא בתרא ט"ו:

2 בכורי ענבים. יָמִים שֶׁהָעֲנָבִים מִתְבַּשְּׁלִין בְּבִכּוּר:

1 מזרחי פתח ↗

היש בה עץ אם יש בה אדם כשר שיגן עליה' בזכותו. דאל"כ היש בה עץ ל"ל הרי כבר אמר השמנה היא אם רזה ומסתמא אם היא שמנה יש בה אילנות ובפ"ק דבתרא אמרי דהני אמר להו משה לישר' ישנו לאותו אדם ששנותיו ארוכו' כעץ ומגין על אנשי דורו כעץ והוא איוב אבל רש"י ז"ל פי' אם יש בה אדם כשר סתם מפני שזהו הקרוב לפשוטו של מקרא:

1 משכיל לדוד פתח ↗

היש בה עץ וכו׳. דאל״כ מאי נ״מ לידע אם יש בה עץ נטוע והלא אם הארץ שמנה אפילו לא יהיה בה שום עץ מה בכך הם יטעו כל מיני מגדים כשיכנסו בה ועוד דהול״ל עצים דעץ אחד אינו מעלה ולא מוריד לכך הוצרך לפרשו ע״ד דרש אדם כשר:

2 מזרחי פתח ↗

ימי בכורי ענבי' ימים שהענבי' מתבשלי' בבכור. נראה שהרב סובר שמלת בכורי' שם ולא תואר כי אילו סובר שהוא תואר לא הי' משי' עליו בי"ת השמוש לומר בבכור ויש קצת ראי' מקדימת בכורי לענבי' שאילו הי' תואר הי' ראוי להקדים הענבי' לבכורי' לומר ימי ענבי' בכורי' כמשפט התואר עם המתואר ועוד שלא יתכן שיהי' התואר סמוך למתואר ופה שתים רעו' שהוא סמוך וגם הקדי' התואר למתואר אבל לא ידעתי איך יתקן היו"ד של בכורי' כי מענבי' אין להם אלא בכור א' אבל הרד"ק כתב בשורש בכר והתואר לפרי המבוכר תאני' עם בכורי' ראשית בכורי אדמתך:

2 פרדס יוסף פתח ↗

חג בפסחים קי"ח. המבזה המועדות כעע"ז, ופי' רשב"ם חוה"מ וכ"כ המפרש במכות כ"ג. ורע"ב אבות פ"ג מי"א, אבל הר"מ פ"ו הט"ז מיו"ט פי' דקאי על יו"ט, וע' חגיגה י"ח, ותיו"ט מ"ק פ"א מ"א דלשון מועד הוא חוה"מ:רש"י בבישולה וכ"כ רש"י במדבר י"ג כ' ועי' שמות כ"ג ט"ו:

רש"י על במדבר י״ג:י״ט » « רש"י על במדבר י״ג:כ״א