רש"י על במדבר י״א:ל״ב

רש"י על במדבר י״א:ל״א » « רש"י על במדבר י״א:ל״ג

1 משכיל לדוד פתח ↗

הממעיט וכו׳ החגרים והעצלים וכו׳ הכי אי׳ בספרי אמנם מסיים בה שאסף כל א׳ מאלו מאה כור. ולא ידענא מנ״ל שאם באנו לפ׳ חמרים דקרא ל׳ כור דבל׳ תורה היינו חומר. מ״מ הא לא כתיב אלא עשרה ומנ״ל להוסיף עד מאה. ונר׳ דקשיא ליה לתנא דווקנא בלישנא דקרא דכתיב עשרה חמרים ואורחיה דקרא בכל כה״ג שהמספר הוא נרדף עם הדבר הבא אחריו כתיב עשרת ולא עשרה כמו ויגד לכם וכו׳ עשרת הדברים וכן עשרת צמדי כרם כי עשרת הבתים חומר עשרת בני המן וכן רבים. ומ״ש הכא דכתיב עשרה. לכך דריש דה״ק עשרה פעמים עשרת חמרים כלו׳ דכי היכי דבמדת חומר יש בו מנין עשרה דהיינו עשרת בתים והכא נמי בכל חומר דהיינו גל היו בו מנין עשרת חמרים דהיינו כורין והיו עשרה גלין נמצאו מאה כורין:

2 גור אריה פתח ↗

עשו אותם משטיחין. דאם לא כן, "שטוח" למה לי, לכתוב 'וישטחו אותם סביבות המחנה', ומדכתיב "וישטחו להם שטוח", מוכח שכך אמר, שהיו משטיחים להם שטוח הרבה:

1 הממעיט. מִי שֶׁאוֹסֵף פָּחוֹת מִכֻּלָּם, הָעֲצֵלִים וְהַחִגְּרִים, אסף עשרה חמרים שם:

2 וישטחו. עָשׂוּ אוֹתָן מַשְׁטִיחִין מַשְׁטִיחִין שם:

רש"י על במדבר י״א:ל״א » « רש"י על במדבר י״א:ל״ג