רש"י על נחמיה ו׳:ו׳

6 כָּתוּב בָּהּ. בְּאוֹתָהּ אִגֶּרֶת:

7 בַּגּוֹיִם נִשְׁמָע. שֶׁנּוֹדַע לְכָל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁאַתָּה וְכָל הַיְּהוּדִים חוֹשְׁבִים לִמְרוֹד:

8 וְגַשְׁמוּ אוֹמֵר. גַּשְׁמוּ הוּא גֶּשֶׁם הָעֲרָבִי נחמיה ב:יט, וּפִתְרוֹנוֹ כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ כָּךְ הוּא הַדָּבָר וּפְלוֹנִי אוֹמֵר:

9 כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה. מוּסָב עַל כָּתוּב בָּהּ; וּמִקְרָא מְסֹרָס הוּא, וַהֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ נֶאֱמַר: כָּתוּב בָּהּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה בַּגּוֹיִם נִשְׁמָע וְגוֹ׳: