רש"י על נחמיה ו׳:י״ט

19 גַּ֣ם טוֹבֹתָ֗יו הָי֤וּ אֹמְרִים֙ לְפָנַ֔י וּדְבָרַ֕י הָי֥וּ מוֹצִיאִ֖ים ל֑וֹ אִגְּר֛וֹת שָׁלַ֥ח טוֹבִיָּ֖ה לְיָֽרְאֵֽנִי׃ פ

פירוש רש"י על נחמיה ו׳:י״ט

19 גַּם טוֹבוֹתָיו. שֶׁל טוֹבִיָּה הָיוּ מְסַפְּרִים לְפָנַי אוֹתָן בַּעֲלֵי שְׁבוּעָתוֹ וּקְרוֹבָיו:

20 טוֹבוֹתָיו. שֶׁשְׁפְּרוֹאוּצְ״שׁ בְּלַעַ״ז:

21 הָיוּ מוֹצִיאִים לוֹ. לְהַגִּיד לוֹ לְטוֹבִיָּה:

22 אִגְּרוֹת שָׁלַח טוֹבִיָּה. אִגְּרוֹת הָיָה שׁוֹלֵחַ תָּדִיר לְהַפְחִידֵנִי, שֶׁלֹּא לִבְנוֹת בִּנְיַן הַחוֹמָה: