רש"י על נחמיה ד׳

1 כִּי עָלְתָה אֲרוּכָה. שֶׁנִּבְנְתָה הַחוֹמָה:

2 אֲרוּכָה. עִנְיַן חוֹבֶשׁ וּתְרוּפָה:

3 כִּי הֵחֵלּוּ הַפְּרוּצִים לְהִסָּתֵם. אֲשֶׁר הִתְחִילוּ אַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁהָיוּ פְּרוּצִים עַד עַתָּה מֵאֵין חוֹמָה הָיוּ עַתָּה סְתוּמִים בְּבִנְיַן הַחוֹמָה:

4 וְלַעֲשׂוֹת לוֹ תּוֹעָה. לַעֲשׂוֹת לוֹ בְּבִנְיַן הַחוֹמָה קִלְקוּל וְהַשְׁחָתָה. תּוֹעָה כְּמוֹ ״וּלְדַבֵּר אֶל ה׳ תּוֹעָה״ ישעיהו לב:ו:

5 עֲלֵיהֶם. עַל הַבּוֹנִים:

6 מִפְּנֵיהֶם. מִפְּנֵי הָאוֹיְבִים:

7 וַיֹּאמֶר יְהוּדָה. כָּךְ הָיוּ אוֹמְרִים וּמִתְאוֹנְנִים אַנְשֵׁי יְהוּדָה:

8 כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל. הַסּוֹבְלִים וְעוֹמְסִים הָאֲבָנִים וְהָעֵצִים לְבִנְיַן הַחוֹמָה נִכְשְׁלוּ בְכֹחָם, שֶׁאֵין בָּהֶם כֹּחַ לִבְנוֹת מִפְּנֵי הָאוֹיְבִים:

9 וְעָפָר הַרְבֵּה. עֲדַיִן יֵשׁ טִיט וְחֹמֶר הַרְבֵּה לִיתֵּן בְּבִנְיַן הַחוֹמָה, לוֹמַר שֶׁעֲדַיִן הַמְּלָאכָה גְּדוֹלָה עָלֵינוּ לִבְנוֹת, וַאֲנַחְנוּ לֹא נוּכַל לִבְנוֹת בַּחוֹמָה מִפְּנֵי פַּחַד הָאוֹיְבִים:

10 וַיֹּאמְרוּ צָרֵינוּ. כָּךְ הָיָה נְחֶמְיָה מְסַפֵּר וְהוֹלֵךְ:

11 לֹא יֵדְעוּ וְלֹא יִרְאוּ. כָּךְ הָיוּ אוֹמְרִים צָרֵינוּ עָלֵינוּ: לֹא יֵדְעוּ וְלֹא יַכִּירוּ יִשְׂרָאֵל בָּנוּ עַד אֲשֶׁר נָבוֹא פִּתְאוֹם לְתוֹכָם וְנַהֲרֹג אוֹתָם, וּבְדָבָר זֶה נִשְׁבֹּת וּנְבַטֵּל הַבִּנְיָן:

12 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ הַיְּהוּדִים. וְעַתָּה נֶאֶסְפוּ הַצָּרִים אֲשֶׁר נִתְקַשְּׁרוּ יַחַד לָבֹא לְהִלָּחֵם בָּנוּ עִם הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר הָיוּ בֵּינוֹתָם בְּאַרְצוֹתָם, וְאוֹתָם הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר נִתְחַבְּרוּ עִמָּהֶם בָּאוּ לִפְנֵי הַחַיִל כְּדֶרֶךְ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה לְדַבֵּר אֵלֵינוּ. וּבָעִנְיָן הַזֶּה הֶעֱרִימוּ הַיְּהוּדִים אֶת הָאוֹיְבִים וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים אֶצְלָם וְגוֹ׳:

13 וַיֹּאמְרוּ לָנוּ עֶשֶׂר פְּעָמִים. הִתְרוּ בָּנוּ אוֹתָם הַיְּהוּדִים עַד עֶשֶׂר פְּעָמִים לְהִלָּחֵם בְּאוֹיְבֵינוּ כִּי הֵם בָּאִים לַמִּלְחָמָה, וְכָךְ אָמְרוּ לָנוּ: מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת וְגוֹ׳ מִכָּל אוֹתָן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁתִּהְיוּ נְפוֹצִים שָׁם בְּבִנְיַן הַחוֹמָה אָנָה וָאָנָה, תִּהְיוּ זְהִירִים לִהְיוֹת נֶאֱסָפִים יַחַד עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּבוּ עָלֵינוּ בְּיַחַד לְהִלָּחֵם בָּנוּ:

14 וָאַעֲמִיד מִתַּחְתְּיוֹת. לַחוֹמָה, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי דִּבְרֵיהֶם הֶעֱמַדְתִּי מִתַּחְתְּיוֹת לְאוֹתוֹ מָקוֹם סָבִיב לִירוּשָׁלַיִם מֵאֲחוֹרֵי לְחוֹמַת הָעִיר בַּצְּחִיחִים:

15 לְמִשְׁפָּחוֹת. מִן הָעָם מִגִּבּוֹרִים שֶׁבָּהֶם, עִם כְּלֵי זַיִן שֶׁבָּהֶם, לְהִלָּחֵם בְּאוֹיְבֵינוּ כַּאֲשֶׁר יָבֹאוּ:

16 וָאַעֲמִיד מִתַּחְתְּיוֹת וְגוֹ׳ וָאַעֲמִיד אֶת הָעָם וְגוֹ׳. מִקְרָא זֶה דּוּגְמַת ״וְהָיוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר תִּקַּח מִן הַיְאֹר וְגוֹ׳ וְהָיוּ לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת״ שמות ד:ט, ״כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ ה׳ כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ״ תהלים צב:י, ״עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר״ שופטים ה:יב, ״לֹא לָנוּ ה׳ לֹא לָנוּ״ תהלים קטו:א:

17 וָאֵרֶא וָאָקוּם. וְכַאֲשֶׁר רָאִיתִי הָאוֹיְבִים בָּאִים, קַמְתִּי לְדַבֵּר אֶל הַחוֹרִים וְהַסְּגָנִים לְזָרְזָם לְהִלָּחֵם בְּאוֹיְבֵינוּ:

18 עַל אֲחֵיכֶם. בִּשְׁבִיל אֲחֵיכֶם:

19 כִּי נוֹדַע לָנוּ. הַדָּבָר אֲשֶׁר בָּאוּ לְהִלָּחֵם בָּנוּ:

20 וַנָּשָׁב כֻּלָּנוּ. חָזַרְנוּ כֻּלָּנוּ מִמָּקוֹם שֶׁנֶּאֱסַפְנוּ יַחַד לִקְרַאת הָאוֹיְבִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּמְלַאכְתּוֹ לְבִנְיַן הַחוֹמָה:

21 וַיְהִי מִן הַיּוֹם הַהוּא. וּמֵאוֹתוֹ יוֹם וָהָלְאָה הָיוּ חֲצִי הַגִּבּוֹרִים עוֹשִׂים בְּבִנְיַן הַחוֹמָה, וּשְׁאָר חֲצִי הַגִּבּוֹרִים הָיוּ מְזֻיָּנִים בִּכְלֵי זֵינָם לִשְׁמֹר אֲחֵיהֶם הָעוֹשִׂים בַּמְּלָאכָה:

22 וְהָרְמָחִים. וָ״ו יְתֵרָה, כְּמוֹ וָ״ו שֶׁל ״וְאַיָּה וַעֲנָה״ בראשית לו:כד:

23 וְהַשָּׂרִים. הָיוּ מְחֻבָּרִים אַחֲרֵי כָּל שֵׁבֶט יְהוּדָה, לִהְיוֹת זְהִירִים בַּמִּלְחָמָה:

24 הַבּוֹנִים בַּחוֹמָה וְגוֹ׳. אוֹתָם שֶׁהָיוּ בּוֹנִין וְאוֹתָן שֶׁהָיוּ עוֹמְסִים וְנוֹשְׂאִים הַמַּשָּׂאוֹת, בְּיָד אַחַת הָיוּ עוֹשִׂים מְלַאכְתָּן וּבְיָד אַחַת הָיוּ נוֹשְׂאִים כְּלֵי זַיִן:

25 הַשֶּׁלַח. כְּלִי קְרָב, כְּמוֹ ״מֵעֲבוֹר בַּשֶּׁלַח״ איוב לג:יח. וְכֵן חִבְּרוֹ מְנַחֵם:

26 וְהַבּוֹנִים. כֵּיצַד הֵם בּוֹנִים? שֶׁהָיוּ כֻלָּם חֲגוּרִים אִישׁ חַרְבּוֹ עַל מָתְנָיו וּבוֹנִים:

27 אֶצְלִי. הוּא הָיָה תָּדִיר אֶצְלִי:

28 הַרְבֵּה. הִיא גְּדוֹלָה:

29 יִלָּחֶם לָנוּ. יִלָּחֵם בַּעֲדֵינוּ:

30 אִישׁ וְנַעֲרוֹ. כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִן הַבּוֹנִים וּבָחוּר אֶחָד עִמּוֹ:

31 יָלִינוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם. וְהַלַּיְלָה הָיָה לָהֶם לְמִשְׁמָר וְהַיּוֹם עוֹשִׂים מְלָאכָה, נִמְצָא שֶׁלֹּא הָיוּ יְשֵׁנִים כְּלוּם:

32 אֵין אֲנַחְנוּ פּוֹשְׁטִים בְּגָדֵינוּ. תָּמִיד הָיִינוּ זְרִיזִים בַּמִּשְׁמָר:

33 אִישׁ שִׁלְחוֹ הַמָּיִם. מֵיסַב עַל אֵין שֶׁלְּמַעְלָה, כְּמוֹ שמואל א ב:ג ״יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם״. אֵין אִישׁ מִמֶּנּוּ פּוֹשֵׁט בְּגָדָיו לִשְׁכַּב אוֹ לִרְחֹץ אוֹתָם בַּמַּיִם. וְכֶפֶל לָשׁוֹן הוּא עַל אֵין אֲנַחְנוּ פוֹשְׁטִים:

34 שִׁלְחוֹ. הַפְּשָׁט כְּמוֹ ״וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו״ ויקרא ו:ד, דִּמְתֻּרְגָּם ״וְשָׁלַח״: