רש"י על נחמיה ד׳:י׳

1 וַיְהִי מִן הַיּוֹם הַהוּא. וּמֵאוֹתוֹ יוֹם וָהָלְאָה הָיוּ חֲצִי הַגִּבּוֹרִים עוֹשִׂים בְּבִנְיַן הַחוֹמָה, וּשְׁאָר חֲצִי הַגִּבּוֹרִים הָיוּ מְזֻיָּנִים בִּכְלֵי זֵינָם לִשְׁמֹר אֲחֵיהֶם הָעוֹשִׂים בַּמְּלָאכָה:

2 וְהָרְמָחִים. וָ״ו יְתֵרָה, כְּמוֹ וָ״ו שֶׁל ״וְאַיָּה וַעֲנָה״ בראשית לו:כד:

3 וְהַשָּׂרִים. הָיוּ מְחֻבָּרִים אַחֲרֵי כָּל שֵׁבֶט יְהוּדָה, לִהְיוֹת זְהִירִים בַּמִּלְחָמָה: