רש"י על נחמיה ג׳:ל׳

« רש"י על נחמיה ג׳:כ״ח רש"י על נחמיה ג׳:ל״א »

30 אחרי אַחֲרָ֨יו הֶחֱזִ֜יק חֲנַנְיָ֣ה בֶן־שֶׁלֶמְיָ֗ה וְחָנ֧וּן בֶּן־צָלָ֛ף הַשִּׁשִּׁ֖י מִדָּ֣ה שֵׁנִ֑י ס אַחֲרָ֣יו הֶחֱזִ֗יק מְשֻׁלָּם֙ בֶּן־בֶּ֣רֶכְיָ֔ה נֶ֖גֶד נִשְׁכָּתֽוֹ׃ ס

פירוש רש"י על נחמיה ג׳:ל׳

30 וְחָנוּן בֶּן צָלָף הַשִּׁשִּׁי. בָּנִים הַרְבֵּה הָיוּ לוֹ לְצָלָף, וְחָנוּן הוּא הַשִּׁשִּׁי:

31 מִדָּה שֵׁנִי. כְּמוֹ ״שֵׁנִית״ נחמיה ג:כז:

32 נִשְׁכָּתוֹ. כְּמוֹ לִשְׁכָּתוֹ, לִשְׁכָּה אַחַת הָיְתָה לוֹ שָׁם סָמוּךְ לַחוֹמָה:

« רש"י על נחמיה ג׳:כ״ח רש"י על נחמיה ג׳:ל״א »