רש"י על נחמיה ג׳:ט״ו

« רש"י על נחמיה ג׳:י״ג רש"י על נחמיה ג׳:ט״ז »

15 וְאֵת֩ שַׁ֨עַר הָעַ֜יִן הֶ֠חֱזִ֠יק שַׁלּ֣וּן בֶּן־כׇּל־חֹזֶה֮ שַׂ֣ר פֶּ֣לֶךְ הַמִּצְפָּה֒ ה֤וּא יִבְנֶ֙נּוּ֙ וִיטַֽלְלֶ֔נּוּ ויעמידו וְיַעֲמִיד֙ דַּלְתֹתָ֔יו מַנְעֻלָ֖יו וּבְרִיחָ֑יו וְ֠אֵ֠ת חוֹמַ֞ת בְּרֵכַ֤ת הַשֶּׁ֙לַח֙ לְגַן־הַמֶּ֔לֶךְ וְעַד־הַֽמַּעֲל֔וֹת הַיּוֹרְד֖וֹת מֵעִ֥יר דָּוִֽיד׃ ס

פירוש רש"י על נחמיה ג׳:ט״ו

15 שַׂר פֶּלֶךְ הַמִּצְפָּה. שַׂר וְדֻוכּוֹס הַמִּצְפָּה:

16 הוּא יִבְנֶנּוּ. הוּא הָיָה בּוֹנֶה אוֹתוֹ שַׁעַר:

17 וִיטַלְלֶנּוּ. וְהוּא הָיָה מְסַכֵּךְ אוֹתוֹ, לְשׁוֹן מְטַלַלְתָּא:

18 וְאֵת חוֹמַת בְּרֵכַת הַשֶּׁלַח. שֶׁהוּא נוֹטֶה לְצַד גַּן הַמֶּלֶךְ:

19 וְעַד הַמַּעֲלוֹת. הֵם הָיוּ מַכִּירִים מְקוֹמוֹת הַלָּלוּ:

« רש"י על נחמיה ג׳:י״ג רש"י על נחמיה ג׳:ט״ז »