רש"י על ויקרא ט׳:כ״ב

« רש"י על ויקרא ט׳:כ׳ רש"י על ויקרא ט׳:כ״ג »

1 שפתי חכמים פתח ↗

יברכך. וא"ת מה צריך רש"י לנקוט יברכך יאר ישא, כיון שנקט ברכת כהנים ודאי הוא יברכך יאר ישא. וי"ל שאל תקשי מנ"ל דברכת כהנים כלל, דלמא בברכה אחרת כמו ברכת שלמה שנאמר בו ויפרוש כפיו וגו', לכך נקט יברכך יאר ישא, ר"ל משום מה ברכם, משום שהקריבו חטאת ועולה ושלמים שאלו נרמזים בו. עי' בבה"ט:

1 רמב"ן על ויקרא פתח ↗

וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, יְבָרֶכְךָ יָאֵר יִשָּׂא, לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על ויקרא ט':כ"ב. וְאִם כֵּן תִּהְיֶה פָּרָשַׁת "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" שֶׁבְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים במדבר ו כג מֻקְדֶּמֶת לָזֶה. וְאוּלַי כֵּן הוּא, כִּי סְמוּכָה לְמָה שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם ז א "וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן". וְיִתָּכֵן לוֹמַר כִּי אַהֲרֹן פֵּרֵשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמַיִם וּבֵרַךְ אֶת הָעָם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר מלכים א ח כב "וַיַּעֲמֹד שְׁלֹמֹה לִפְנֵי מִזְבַּח ה' וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמָיִם", וְשָׁם ויקרא ט':נ"ה נֶאֱמַר "וַיַּעְמֹד וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל קוֹל גָּדוֹל לֵאמֹר", וּלְפִיכָךְ לֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב שֶׁצִּוָּה אוֹתוֹ מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת כֵּן. וּבַבָּרַיְתָא שֶׁל פָּרָשַׁת מִלּוּאִים בְּת"כ ריש פרשת שמיני ל רָאִיתִי "וַיְבָרְכֵם" זוֹ בְּרָכָה סְתוּמָה שֶׁאִי אַתָּה יוֹדְעָהּ, חָזַר הַכָּתוּב וּפֵרֵשׁ לְהַלָּן "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ" וְגוֹ', וַעֲדַיִן יֵשׁ לִי לוֹמַר שֶׁכָּךְ אָמְרוּ בְּרָכָה זוֹ שֶׁבֵּרַךְ אַהֲרֹן אֶת הָעָם מֵעַצְמוֹ סְתוּמָה הִיא וְלֹא פֵּרֵשׁ לָנוּ הַכָּתוּב מַה הִיא, אֲבָל בְּרָכָה שֶׁנִּצְטַוּוּ הַכֹּהֲנִים לְדוֹרוֹת נִתְפָּרְשָׁה וְהִיא שָׁוָה בְּכָל הַכֹּהֲנִים לְעוֹלָם, אוֹ שֶׁהֵם סְבוּרִים שֶׁכָּאן צִוָּה אוֹתוֹ בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם לְיוֹם זֶה וּלְהַלָּן נִתְּנָה בְּרָכָה זוֹ לוֹ וּלְבָנָיו לְדוֹרוֹת:

1 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה ויברכם, ברכת כהנים, יברכך וכו'. וקצת קשה, והרי ברכת כהנים באה רק בספר במדבר. וראה רמב"ן על אתר שכתב: ואולי כן הוא, כי סמוכה למה שנאמר שם במדבר ז, א: "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן". פ' שמיני תשס"ד הערת ר' גרשון באס שי': לשאלה זו נדרש רבה של ירושלים, הרב צבי פסח פרנק בספרו "הר צבי על התורה" עמ' ע וכתב: ואולי יש לומר, דכאן עדיין לא ניתנה ברכת כהנים כמבואר ברמב"ן, אלא שאהרן כיוון מלבו וברכם בברכת כהנים, ואחר כך הסכים גם הקב"ה וציוה לברך את ישראל באותן ברכות שברכם אהרן מדעתו, לכן אנו אומרים 'האמורה מפי אהרן', לרמז שאהרן חידש ברכה זו מדעתו, ושפיר איצטריך ליה לרש"י לומר ברכת כהנים, דהא עדיין לא נצטוו לברך את ישראל, אלא שאהרן חידש מדעתו את הברכות, וזהו שמחדש רש"י, שאהרן ברכם ברכת כהנים, ואף שעדיין לא ניתנה ברכת כהנים ברכם אהרן מדעתו בשלשת פסוקים אלו שבברכת כהנים.

2 שפתי חכמים פתח ↗

מעל המזבח. נח"י לא שירד ממקום נשיאת כפים, ולפ"ז יהי' הכתוב מהופך. ואפשר לפרש וירד שכבר ירד. ועיין במה שכתבתי בפרשת שמות בפסוק וישב ארצה מצרים ויקח משה את מטה האלהים, וכן אמרו בת"כ וז"ל הרי זה מקרא מסורס, ואין ראוי לומר אלא וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים וישא אהרן את ידיו ויברכם וגו' ע"ש, וכן אמרו במגילה דף י"ח:

1 ויברכם. בִּרְכַּת כֹּהֲנִים — יְבָרֶכְךָ, יָאֵר, יִשָּׂא סוטה ל"ח:

2 וירד. מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ:

1 מזרחי פתח ↗

ויברכם ברכת כהנים יברכך יאר ישא. לא כברכת שלמה שנאמר בו ויפרוש כפיו השמים ושם נאמר ויעמוד ויברך את כל קהל ישראל דהכא בברייתא דפרשת מלואים בת"כ שנינו ויברכם זו ברכה סתומה שאי אתה יודעה חזר הכתוב ופירש להנן יברכך ה' וגו' ואינו רוצה לומר שהברכה הזאת שברך אהרן את העם מעצמו היא סתומה שלא פירש אותו הכתוב אבל הברכה שנצטוו הכהנים לדורות לברך את העם היא מפורשת כמו שפירש הרמב"ן ז"ל ופירש שהברכה הזאת אינה הברכה של ברכת כהנים רק היא כברכת שלמה שנאמר בו ויפרוש כפיו השמים ושם נאמר ויעמוד ויברך את כל קהל ישראל קהל גדול שאם כן מאי חזר הכתוב ופירש דקאמר דמשמע שחזר לפרש מה שסתם תחלה ועוד שבסוטה פרק ואלו נאמרים אמרו אמר רבי יהושע ב"ל כל כהן שאינו עולה בעבודה שוב אינו עולה שנאמר וישא אהרן את ידיו ויברכם וירד מעשות החטאת והעולה מה להלן בעבודה אף כאן בעבודה ובפרק שני דמגלה אמרו מה ראו לומר ברכת כהנים לאחר הודאה שנאמר וישא אהרן את ידיו וגו' ואימא קודם עבודה מי כתיב לעשות החטאת והעולה מעשות כתיב ואימא קודם הודאה מסתברא עבודה והודאה חדא מלתא היא אלמא ברכה זו ברכת כהנים היא דאי סלקא דעתך ברכה אחרת היא היכי ילפי מניה לברכת כהנים:

1 משכיל לדוד פתח ↗

ויברכם ברכת כהנים וכו׳. דאילו ברכה אחר׳ מה עניינם לאותו יום שהרי הברכה שתשרה שכינה במעשה ידיהם ההיא ברכום אחר כך משה ואהרן כדפרש״י אח״כ. ותו דאם ברכה אחרת היא למה ברכה אהרן לבדו ולא עם משה. א״ו ברכת כהנים ומאחר שבו ביום נתחנך אהרן בעבודה נתחנך ג״כ בנשיאות כפים שהיא כעבודה. ומה שהוצרך רש״י לסיים יברכך יאר ישא אף על גב דדבר פשוט הוא וזיל קרי בי רב נר׳ משום דפשט משמעו׳ ויברכם משמע ברכ׳ אחת לבד לכך פי׳ דליתא אלא ששלשתם הוה ומאי דכתי׳ יברכם דמשמע ברכה אחת היינו לפי שבמשכן היה כמו במקדש שאומרים אותם ברכה אחת כדאיתא בסוטה:

1 גור אריה פתח ↗

ברכת כהנים. שהרי ברכה זו סתומה, לא ידענו מה היא, ונתפרש במקום אחר במדבר ו, כד-כו "יברכך וישמרך וגו'", ומדה זו היא בתורה, דילפינן סתום מן המפורש יומא נט., ולפיכך ברכת כהנים בירך אותם:

2 משכיל לדוד פתח ↗

וירד מעל המזבח. כוונתו דלא תימא דהאי וירד אחר הברכה קאמר דא״כ נמצא דלא אתפרש בקרא ירידה זו לאיזה תכלית סיפר לנו ירידתו דפשיטא שאחר שסיים המעשה שעליו לעשות שירד דאטו היה לו לישב שם עד עולם ולכך מפ׳ דה״ק קרא וישא אהרן את ידיו ויברכם אימתי מיד אחר שירד מן המזבח מעשות קרבנותיהן:

« רש"י על ויקרא ט׳:כ׳ רש"י על ויקרא ט׳:כ״ג »