רש"י על ויקרא ח׳:ט״ו

« רש"י על ויקרא ח׳:י״ג רש"י על ויקרא ח׳:ט״ז »

15 שפתי חכמים פתח ↗

וטהרו מזרות. כלומר, מי טמא את המזבח שצריך לטהורו, ועל זה פי' מזרות וכו':

15 דברי דוד פתח ↗

ויחטא את המזבח, חטאו וטיהרו מזרות ליכנס לקדושה פירוש לא כשאר טהרת המזבח דהוא מספק טומאה דכאן כבר הזה עליו שבע פעמים והיינו טהרת טומאה אלא דכאן היה על כניסתו לקדושה והכתוב מפרש ויתן על קרנות המזבח ויחטא את המזבח דבמתן דם סביב היה לו חטוי וטהרה מן זרות. ולא כמשמעות דברי הרא"ם דהחיטוי היה במידי אחרינא אחר מתן הדם דא"כ היה לו לפרש במה שנעשה ההיטוי:

16 שפתי חכמים פתח ↗

לבד הכבד. ד"ד כאן לא נאמר על הכבד, אלא דרש"י כתב כאן והוכיח מדאמר כאן יותרת הכבד, וא"כ למה הזכיר בפ' תצוה על הכבד ולא אמר יותרת הכבד כמ"ש כאן, אלא דעל דלעיל לדרשה שנוטל קצת מן הכבד:

16 מזרחי פתח ↗

על הכבד נוטל מעט מן הכבד עמה. אין בפרשה זו על הכבד אלא בפרשת תצוה ושם פרש"י מה שפי' כאן ושמא מפני שכתוב כאן יותרת הכבד לבד ובפרש' תצוה כתיב היותרת הכבד ושתיהן א' הוצרך לומר שיותרת הכבד דהכא כאילו כתיב היותרת על הכבד שפירושו לבד מן הכבד שהיה נוטל מעט מן הכבד עמה כמו שפירש שם ובפרשת ויקרא הארכתי על זה ע"ש:

15 ויחטא את המזבח. חִטְּאוֹ וְטִהֲרוֹ מִזָּרוּת לִכָּנֵס לִקְדֻשָּׁה:

16 ויקדשהו. בַּעֲבוֹדָה זוֹ:

17 לכפר עליו. מֵעַתָּה כָּל הַכַּפָּרוֹת:

15 מזרחי פתח ↗

חטאו וטהרו מזרות ליכנס לקדושה. דאל"כ מ"ש הכא שעשה החטוי הזה ולא הספיק לו נתינת הדם על קרנות המזבח ואלו בכל מקום די בנתינת הדם על קרנות המזבח בלבד הזכיר זה פה ולא בפרשת תצוה כי שם קצר ופה פירש:

15 רמב"ן על ויקרא פתח ↗

וַיְחַטֵּא אֶת הַמִּזְבֵּחַ חִטְּאוֹ וְטִהֲרוֹ מִזָּרוּת לִכָּנֵס בִּקְדֻשָּׁה. וַיְקַדְּשֵׁהוּ בַּעֲבוֹדָה זוֹ, לְכַפֵּר עָלָיו מֵעַתָּה כָּל הַכַּפָּרוֹת, לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על ויקרא ח':ט"ו. וְאִם כֵּן הַכָּתוּב יְסַפֵּר כִּי בָּזֶה נִתְקַדֵּשׁ וְרָאוּי לְכַפֵּר עָלָיו מִכָּאן וְאֵילָךְ, וְזֶה כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בִּיחֶזְקֵאל מג כו כז "שִׁבְעַת יָמִים יְכַפְּרוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְטִהֲרוּ אֹתוֹ וּמִלְאוּ אֶת יָדָיו וִיכַלּוּ אֶת הַיָּמִים וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יַעֲשׂוּ הַכֹּהֲנִים עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת עוֹלוֹתֵיכֶם וְאֶת שַׁלְמֵיכֶם וְרָצִיתִי אֶתְכֶם נְאֻם ה'", וִילַמֵּד בְּכָאן כִּי בַּדָּם נַעֲשָׂה זֶה, וְאֵין הַקְטָרַת הָאֵמוּרִים מְעַכֶּבֶת בְּחִנּוּךְ הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁכֵּן לְדוֹרוֹת אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת בַּכַּפָּרָה. אֲבָל בַּתּוֹסֶפְתָּא שֶׁל פָּרָשַׁת מִלּוּאִים תורת כהנים צו מלואים טו רָאִיתִי, כַּפָּרָה זוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מַה הִיא, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּפָּרָה זוֹ אֶלָּא שֶׁאָמַר מֹשֶׁה, בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא הַכָּרוֹז לְהִתְנַדֵּב בַּמִּקְדָּשׁ דָּחֲקוּ יִשְׂרָאֵל אִישׁ וְאִשָּׁה וְהֵבִיאוּ שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתָן, תְּהֵא כַּפָּרָה זוֹ שֶׁלֹּא יִתְנַדְּבוּ דָּבָר גָּזוּל לַמִּקְדָּשׁ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ישעיהו סא ח "כִּי אֲנִי ה' אֹהֵב מִשְׁפָּט שֹׂנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה". וּכְבָר הִזְכִּיר רַשִׁ"י גַּם זֶה בְּפָרָשַׁת וְאַתָּה תְּצַוֶּה שמות כט לו:

16 גור אריה פתח ↗

על הכבד לבד הכבד כו'. לא נכתב כאן "על הכבד", אלא "יותרת הכבד", רק בפרשת תצוה כתיב שמות כט, יג "על הכבד", רק שבא לפרש כי "יותרת הכבד" רוצה לומר היותרת על הכבד, ולא היה נוטל כולה, כי במקום אחר כתיב להלן ט, י "היותרת מן הכבד":

16 דברי דוד פתח ↗

ואת יתרת הכבד, על הכבד. כאן לא נאמר על הכבד אלא דרש"י כתב כאן מה שנזכר בפרשת תצוה על הכבד שפירושו מקצת הכבד עמו, וזה הוכיח רש"י מדאמר כאן יותרת הכבד וא"כ למה הזכיר בפרשת תצוה על הכבד ולא אמר יותרת הכבד כמ"ש כאן אלא דעל דלעיל הוא לדרשה שנוטל קצת מן הכבד עמה:

« רש"י על ויקרא ח׳:י״ג רש"י על ויקרא ח׳:ט״ז »