רש"י על ויקרא ה׳:ד׳

« רש"י על ויקרא ה׳:ג׳ רש"י על ויקרא ה׳:ח׳ »

4 א֣וֹ נֶ֡פֶשׁ כִּ֣י תִשָּׁבַע֩ לְבַטֵּ֨א בִשְׂפָתַ֜יִם לְהָרַ֣ע א֣וֹ לְהֵיטִ֗יב לְ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר יְבַטֵּ֧א הָאָדָ֛ם בִּשְׁבֻעָ֖ה וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֑נּוּ וְהוּא־יָדַ֥ע וְאָשֵׁ֖ם לְאַחַ֥ת מֵאֵֽלֶּה׃

פירוש רש"י על ויקרא ה׳:ד׳

4 בשפתים. וְלֹא בַּלֵּב שם:

5 להרע. לְעַצְמוֹ:

6 או להיטיב. לְעַצְמוֹ, כְּגוֹן אֹכַל וְלֹא אֹכַל, אִישַׁן וְלֹא אִישַׁן שבועות כ"ז:

7 לכל אשר יבטא. לְרַבּוֹת לְשֶׁעָבַר:

8 ונעלם ממנו. וְעָבַר עַל שְׁבוּעָתוֹ, כָּל אֵלֶּה בְּקָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, כַּמְּפֹרָשׁ כָּאן, אֲבָל שְׁבוּעָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּפִירַת מָמוֹן אֵינָהּ בְּקָרְבָּן זוֹ אֶלָּא בְּאָשָׁם:

« רש"י על ויקרא ה׳:ג׳ רש"י על ויקרא ה׳:ח׳ »