רש"י על ויקרא ה׳:י״ח

« רש"י על ויקרא ה׳:י״ז רש"י על ויקרא ה׳:י״ט »

1 שפתי חכמים פתח ↗

בערך האמור. שהוא שוה שתי סלעים של כסף מסלעי הקודש. וא"ת אימא איפכא אשם נזיר ואשם מצורע בן שתי סלעים ואשם שפחה חרופה אפי' בן סלע אחד כבר תירצוה בת"כ מרבה אני אשם שפחה שהוא איל דומיא דאשם תלוי ומוציא אני אשם נזיר ואשם מצורע שהוא כבש ולא איל:

1 רמב"ן על ויקרא פתח ↗

וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַה' נִקְרָא הַקָּרְבָּן הַזֶּה אָשָׁם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְאָשָׁם", אֲבָל "וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַה'" הָאָמוּר לְמַעְלָה ויקרא ה':ו' בְּקָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, טַעְמוֹ וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ לַה', כִּי הַקָּרְבָּן הַהוּא חַטָּאת הוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר שם "כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירַת עִזִּים לְחַטָּאת". וְלֹא נִתְבָּרֵר מָה טַעַם יִהְיֶה שֵׁם הַקָּרְבָּן הָאֶחָד "חַטָּאת" וְשֵׁם הָאֶחָד "אָשָׁם" וְכֻלָּן יָבֹאוּ עַל חֵטְא. וְלֹא נוּכַל לוֹמַר בַּעֲבוּר שֶׁהַחַטָּאת נְקֵבָה, כִּי יֵשׁ חַטָּאת זָכָר, שְׂעִירִים וּפָרִים, וְאֵין לוֹמַר שֶׁיְּהֵא מִפְּנֵי חֹמֶר הַחֵטְא, כִּי הִנֵּה הַמְּצֹרָע מֵבִיא שְׁנֵי קָרְבָּנוֹת, שֵׁם הָאֶחָד חַטָּאת וְהַשֵּׁנִי אָשָׁם. וְהַנִּרְאֶה בְּעֵינַי כִּי שֵׁם "אָשָׁם" מוֹרֶה עַל דָּבָר גָּדוֹל אֲשֶׁר הָעוֹשׂוֹ יִתְחַיֵּב לִהְיוֹת שָׁמֵם וְאָבֵד בּוֹ, מִלְּשׁוֹן "הַאֲשִׁימֵם אֱלֹהִים" תהלים ה יא, "וְיֶאֶשְׁמוּ נְאוֹת מִדְבָּר", וְכֵן "תֶּאְשַׁם שֹׁמְרוֹן כִּי מָרְתָה בֵּאלֹהֶיהָ" הושע יד א וְכֵן "אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ" בראשית מב כא, נֶעֱנָשִׁים. וְחַטָּאת מוֹרָה עַל דָּבָר נָטָה בּוֹ מִן הַדֶּרֶךְ, מִלְּשׁוֹן "אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִא" שופטים כ טז. וְהִנֵּה אֲשַׁם גְּזֵלוֹת וַאֲשַׁם שִׁפְחָה חֲרוּפָה בַּעֲבוּר שֶׁהֵם בָּאִים אַף עַל הַמֵּזִיד יִקָּרֵא קָרְבָּנָם "אָשָׁם", וְכֵן אֲשַׁם הַנָּזִיר, אֲבָל אֲשַׁם מְעִילוֹת אע"פ שֶׁהוּא בְּשׁוֹגֵג בַּעֲבוּר שֶׁהוּא בְּקָדְשֵׁי ה' יִקָּרֵא הַקָּרְבָּן "אָשָׁם", כִּי הַחֵטְא הַגָּדוֹל יִתְחַיֵּב לִהְיוֹתוֹ אָשֵׁם בּוֹ, כַּאֲשֶׁר יִקָּרֵא מְעִילָה. וְעִנְיַן הַמְּצֹרָע בַּעֲבוּר שֶׁהַמְּצוֹרָע חָשׁוּב כְּמֵת, וְהִנֵּה הוּא כְּבָר שָׁמֵם וְאָבֵד, וְיִקָּרֵא קָרְבָּנוֹ הָרִאשׁוֹן "אָשָׁם", שֶׁיָּגֵן עָלָיו מִן הָאַשְׁמָה אֲשֶׁר הוּא שָׁמֵם בָּהּ, וְהַשֵּׁנִי "חַטָּאת", שֶׁהוּא מְכַפֵּר שִׁגְגוֹתָיו. וְטַעַם אָשָׁם תָּלוּי, מִפְּנֵי שֶׁבְּעָלָיו סָבוּר שֶׁאֵין עָלָיו עֹנֶשׁ, כִּי לֹא נוֹדַע שֶׁחָטָא, מִפְּנֵי זֶה הֶחְמִיר עָלָיו הַכָּתוּב בִּסְפֵקוֹ יוֹתֵר מִוַּדָּאוֹ וְהִצְרִיכוֹ אַיִל בְּכֶסֶף שְׁקָלִים, וְאִלּוּ נוֹדַע חֶטְאוֹ הָיָה מֵבִיא חַטָּאת בַּת דַּנְקָא, וּקְרָאוֹ "אָשָׁם", לֵאמֹר שֶׁהוּא בִּשְׁנֵי סְלָעִים כַּאֲשָׁמוֹת הַחֲמוּרִים, לִרְמֹז לוֹ שֶׁאִם יִהְיֶה נָקֵל בְּעֵינָיו וְלֹא יָבִיא כַּפָּרָתוֹ שָׁמֵם יִהְיֶה בַּעֲוֹנוֹ. וְזֶה טַעַם "אָשָׁם הוּא אָשֹׁם אָשַׁם לַה'" ויקרא ה':י"ט, יֹאמַר כִּי הַקָּרְבָּן הַזֶּה אעפ"י שֶׁהוּא בָּא עַל הַסָּפֵק אָשָׁם הוּא, כִּי אָשֹׁם אָשַׁם לַה' הַיּוֹדֵעַ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וְאִם אוּלַי חָטָא לוֹ יַעֲנִישֶׁנּוּ. וְכֵן מַה שֶׁאָמַר לְמַעְלָה ויקרא ה':ו' "וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ", בַּעֲבוּר כִּי מִן הַנִּזְכָּרִים מְזִידִין, כְּגוֹן שְׁבוּעַת הָעֵדוּת, יַזְכִּיר בּוֹ אָשָׁם, וְהוּא חַטָּאת. וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת עוֹד הַקָּרְבָּן הַבָּא נְקֵבָה עַל חֵטְא יִקָּרֵא "חַטָּאת", וְהַזָּכָר יִקָּרֵא "אָשָׁם", וְהַשְּׂעִירִים וְהַפָּרִים יִקָּרְאוּ גַּם כֵּן "חַטָּאת" בַּעֲבוּר שֶׁהֵם לְחַטָּאת:

2 משכיל לדוד פתח ↗

אשר שגג וכולי הא אם ידע וכו׳. דק״ל הרי כבר כתיב לעיל ולא ידע ואמאי הדר וכתב והוא לא ידע ומשני דר״ל כל זמן שלא ידע ולדיוקא אתא הא אם ידע וכו׳:

1 בערכך לאשם. בָּעֵרֶךְ הָאָמוּר לְמַעְלָה:

2 אשר שגג והוא לא ידע. הָא אִם יָדַע לְאַחַר זְמַן, לֹא נִתְכַּפֵּר לוֹ בְּאָשָׁם זֶה עַד שֶׁיָּבִיא חַטָּאת, הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לְעֶגְלָה עֲרוּפָה שֶׁנִּתְעָרְפָה וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הַהוֹרֵג, הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג שם:

« רש"י על ויקרא ה׳:י״ז רש"י על ויקרא ה׳:י״ט »