רש"י על ויקרא ב׳:ג׳

« רש"י על ויקרא ב׳:ב׳ רש"י על ויקרא ב׳:ד׳ »

1 שפתי חכמים פתח ↗

חלק בראש. דאל"כ מאי לאהרן ולבניו וכי הוא גרוע מבניו אלא ודאי שנוטל חלק בראש בלא מחלוקת:

1 משכיל לדוד פתח ↗

לאהרן ולבניו כ״ג וכו׳. לומר דלאו דוקא אהרן אלא ה״ה לכל כהן גדול וכמ״ש בת״כ וממ״ש נוטל חלק ולא כתב נוטל מחצה ש״מ דפוסק כרבנן בפ״ק דיומא דאינו נוטל אלא פחות ממחצה ודלא כר׳ שם:

2 מזרחי פתח ↗

קדש קדשים הוא להם מאשי יי' אין להם חלק בה אלא לאחר מתנת האישים. בת"כ והכי פירושא שהנותרת מן המנחה אינה חלק לאהרן ולבניו שיזכה באכילתה אלא לאחר שיוקטר הקומץ של אותה מנחה לגבוה ונהיה אשה ליי' ופליגי בה בסוטה בפרק היה מביא רבי חנינא ורבי יוחנן דאיתמר הקומץ מאימתי מתיר שירים באכילה רבי חנינא אמר משתשלוט בו האור רבי יוחנן אמר משתצת האור ברובו אבל קודם שתשלוט בו האור למר או קודם שתצת האור ברובו למר אף על פי שהרים קומצו ממנה אין הנותרת נתרת לכהנים ואף על פי שמקטירין הקומץ אף על פי שאין שיריים כגון אם נטמאו או אבדו אליבא דרבי אליעזר דתנן בפרק הקומץ רבה נטמאו שיריה נשרפו שיריה אבדו שיריה כמדת רבי אליעזר כשרה אם נטמא הקומץ או אבד אין שיריה נתרין באכילה כדתניא בתורת כהנים והקטיר הקומץ אף על פי שאין שירים נטמא הקומץ או אבד יכול יאכלו הכהנים בשירים ת"ל והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים הוא מאשי יי' אין להם אלא לאחר מתנות האישים:

3 שפתי חכמים פתח ↗

לאחר מתנות. פירוש הנותר מן המנחה אין להם חלק לאהרן ולבניו באכילתו אלא לאחר שהקטירו הקומץ לה' ונהיה אשה ד':

3 גור אריה פתח ↗

אין להם חלק בה. להיות מותר באכילת השריים כ"ה ברא"ם:

1 לאהרן ולבניו. כֹּהֵן גָּדוֹל נוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ שֶׁלֹּא בְּמַחֲלֹקֶת וְהַהֶדְיוֹט בְּמַחֲלֹקֶת ספרא:

2 קדש קדשים. הִיא לָהֶם:

3 מאשי ה'. אֵין לָהֶם חֵלֶק בָּהּ אֶלָּא לְאַחַר מַתְּנוֹת הָאִשִּׁים שם:

1 מזרחי פתח ↗

לאהרן ולבניו כ"ג נוטל חלק בראש שלא במחלוקת וההדיוט במחלוקת. בת"כ ובפ"ק דיומא שנינו כהן גדול מקריב חלק בראש ונוטל חלק בראש ות"ר כיצד מקריב חלק בראש אומר עולה זו אני מקריב מנחה זו אני מקריב כיצד נוטל חלק בראש אומר חטאת זו אני אוכל אשם זה אני אוכל ופי' הרמב"ם בפי' המשנה במסכ' יומא ענינו שיקריב הוא ראשון לכל המקריבים ויקריב אי זה קרבן שירצה וכמו כן יאכל מן הקרבנות הנאכלות אי זה שיעור שירצה פי' לא שיקח לפי השיעור הנופל בחלקו על פי המחלוקת שחולקים המשמרה של כהנים ביניהם ויקח חלקו בראש פירוש מאיזו מנה שירצה וכן פרש"י ביומא ונוטל חלק מחלוקת אכילת קדשים בראש המנה היפה שיבחר לו פי' בראש קודם שיעשו החלוק ביניהם כי הוא אינו מכלל המחלוקת שביניהם דהכי משמע מקרא דלאהרן ולבניו לאהרן תחלה ואחר כך לבניו והמחויב מזה הוא שיקח הכ"ג שלא במחלוקת ובניו ההדיוטות במחלוקת דאס"ד שגם הכהן גדול נוטל במחלוקת מאי לאהרן תחלה ואחר כך לבניו דקאמר הרי חלקו נוטל מ"ל בתחלה מ"ל בסוף ואין סברא לומר בעבור שיטול המנה היפה הנבחרת לו לבד שזה אפילו כשלא יטול בראש וגם נוטל חלקו כאחד מהם אי אפשר שלא יתנו לו מעצמם מהמנה היותר יפה לפי כבודו וקדושתו:

3 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה מאשי ה', ...אלא לאחר מתנות האישים. ע"כ. הוא על־פי "תורת כהנים" יא, א. וראה "שפתי חכמים" אות ר המבאר כי "מתנות אישים" הכוונה לקומץ המועלה לאש. אלא שלפי זה קשה למה היו"ד אחרי האל"ף. פ' ויקרא תשנ"ו הערת הגר"א נבנצל שליט"א: המעתיקים לא הקפידו על הדקדוק אלא על הקלת הקריאה.

« רש"י על ויקרא ב׳:ב׳ רש"י על ויקרא ב׳:ד׳ »