רש"י על ויקרא כ״ה:מ״ב

« רש"י על ויקרא כ״ה:מ״א רש"י על ויקרא כ״ה:מ״ג »

42 רש"י על ויקרא פתח ↗

כי לי בני ישראל עבדים. שְׁטָרִי קוֹדֵם:

42 משכיל לדוד פתח ↗

כי עבדי הם שטרי קודם. ומדינא אה״נ דאין קניית השני קנין כלל. אלא דמ״מ כי היכי דתיהוי ליה כפרה על מה שעבר על לא תגנוב. א״נ שבקש להפקיע עצמו מעול מ״ש במה שמכר עצמו לאדון אחר הילכך קנסיה רחמנא שיחול עליו שם עבד. ומיהו דוקא במאי דגלי קרא והמשך הזמן שקצב לו הכתוב ותו לא ומצינן למימר בטעם קצבת הזמן שש שנים ובשביעית יצא לחפשי לרמוז לו דאפילו אם מפקיע עצמו מתחת עול רבו ית״ש לא מצי לאפקועי נפשיה אלא גופיה כל ימי היותו בעוה״ז אבל במותו על כרחו נפשו יוצאה מתחת רשות ב״ו ומסורה לרבו וזהו בשביעית כי ימי שנותינו ע׳ שנה וזימנין דפגע ביה יובל בקרוב כי אין למות התמהמה והיום כאן ומחר בקבר:

43 רש"י על ויקרא פתח ↗

והדרת פני זקן. אֵיזֶהוּ הִדּוּר? לֹא יֵשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא יִסְתֹּר אֶת דְּבָרָיו: יָכוֹל יַעֲצִים עֵינָיו כְּמִי שֶׁלֹּא רָאָהוּ? לְכָךְ נֶאֱמַר ויראת מאלהיך, שֶׁהֲרֵי דָּבָר זֶה מָסוּר לְלִבּוֹ שֶׁל עוֹשֵׂהוּ, שֶׁאֵין מַכִּיר בּוֹ אֶלָּא הוּא, וְכָל דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בוֹ וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ שם:

42 כי עבדי הם. שְׁטָרִי קוֹדֵם ספרא:

43 לא ימכרו ממכרת עבד. בְּהַכְרָזָה — "כָּאן יֵשׁ עֶבֶד לִמְכֹּר" וְלֹא יַעֲמִידֶנּוּ עַל אֶבֶן הַלֶּקַח ספרא:

42 מזרחי פתח ↗

כי עבדי הם שטרי קודם. בת"כ פי' כיון דשטר קנייתי שקניתים לי לעבדים קודם לשטר של אותו שנמכר לו הרי שטר של רבו בטל לגבי שטרי ואין קנייתו קנייה ולפיכך יוצא מתחתיו ושב אל משפחתו כאלו לא נמכ' דאל"כ מה טעם כי עבדי הם ולכן ישובו אל משפחתם:

43 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה לא תרדה בו בפרך, ...הרי הדבר הזה מסור ללב, לכך נאמר: ויראת. ע"כ. ומעניין שכאן מסיים רש"י בתיבה "ויראת", ושלא כלמעלה בפסוק לו, ודומני שכך גם ביתר המקומות, שם מקפיד רש"י להדגיש את שם ה' בהקשר זה. פ' בהר תש"ס ואכן בדפוס רומי גם כאן הגירסא היא: "ויראת מאלהיך".

« רש"י על ויקרא כ״ה:מ״א רש"י על ויקרא כ״ה:מ״ג »