רש"י על איכה ד׳:א׳

1 אֵיכָה יוּעַם זָהָב. קִינָה זוּ נֶאֶמְרָה עַל יֹאשִׁיָּהוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים "וְהִנָּם כְּתוּבִים עַל הַקִּינוֹת". וְעִמָּהּ חִבֵּר בְּתוֹךְ הַקִּינָה אֶת שְׁאָר בְּנֵי צִיּוֹן:

2 יוּעַם. יִכְהֶה, כְּמוֹ דְאַתְּ מְתַּרְגֵּם "כֵּהָה" עַמְיָא.

3 זָהָב. מַרְאִית פָּנִים הַמַּצְהִיב כְּזָהָב:

4 יִשְׁנֶא. יִשְׁתַּנֶּה מִמַּרְאִיתוֹ:

5 הַכֶּתֶם. קְבוּצַת כְּלֵי נוֹי הַזָּהָב שֶׁהֵם לַעֲדִי, קָרוּי כֶּתֶם:

6 אַבְנֵי קֹדֶשׁ. בָּנִים הַמְאִירִים כַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: כָּל רְבִיעִית דָּם שֶׁיָּצָא מִיֹּאשִׁיָּהוּ בְּכָל חֵץ וְחֵץ שֶׁנָּעֲצוּ בוֹ הָיָה יִרְמְיָה קוֹבְרָהּ בִּמְקוֹמָהּ, וְעָלֶיהָ הוּא קוֹרֵא: "תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ":