רש"י על איכה ב׳:ט׳

« רש"י על איכה ב׳:ח׳ רש"י על איכה ב׳:י׳ »

9 טָבְע֤וּ בָאָ֙רֶץ֙ שְׁעָרֶ֔יהָ אִבַּ֥ד וְשִׁבַּ֖ר בְּרִיחֶ֑יהָ מַלְכָּ֨הּ וְשָׂרֶ֤יהָ בַגּוֹיִם֙ אֵ֣ין תּוֹרָ֔ה גַּם־נְבִיאֶ֕יהָ לֹא־מָצְא֥וּ חָז֖וֹן מֵיְהֹוָֽה׃ ס

פירוש רש"י על איכה ב׳:ט׳

9 טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ. מִדְרַשׁ אַגָּדָה: לְפִי שֶׁחָלְקוּ כָבוֹד לָאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם". לְפִיכָךְ לֹא שָׁלְטָה בָהֶם בִּרְיָה וְטָבְעוּ בָאָרֶץ. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ, מַעֲשֵׂי יְדֵי דָוִד הָיוּ, לְפִיכָךְ לֹא שָׁלְטוּ בָהֶם אוֹיְבִים:

10 אֵין תּוֹרָה. אֵין בָּהֶם מוֹרֵה הוֹרָאָה:

« רש"י על איכה ב׳:ח׳ רש"י על איכה ב׳:י׳ »