רש"י על איכה א׳:י״ז

« רש"י על איכה א׳:ט״ז רש"י על איכה א׳:י״ט »

1 ברכות פתח ↗

קָא מַשְׁמַע לַן — ״כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ״. וְאִי אַשְׁמְעִינַן ״כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ״ הָוֵה אָמֵינָא כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲמֵשֶׁת הַמִּינִים — אִין, אֲבָל אוֹרֶז וְדוֹחַן — לָא, מִשּׁוּם דְּעַל יְדֵי תַּעֲרוֹבֶת. אֲבָל אִיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ — נֵימָא אֲפִילּוּ אוֹרֶז וְדוֹחַן נָמֵי מְבָרְכִין עָלָיו ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״. קָא מַשְׁמַע לַן — כֹּל שֶׁהוּא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים הוּא דִּמְבָרְכִין עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת, לְאַפּוֹקֵי אוֹרֶז וְדוֹחַן, דַּאֲפִילּוּ אִיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ לָא מְבָרְכִינַן ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״. וְאוֹרֶז וְדוֹחַן לָא מְבָרְכִינַן ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״? וְהָתַנְיָא: הֵבִיאוּ לְפָנָיו פַּת אוֹרֶז וּפַת דּוֹחַן — מְבָרֵךְ עָלָיו תְּחִלָּה וָסוֹף כְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה. וְגַבֵּי מַעֲשֵׂה קְדֵרָה תַּנְיָא: בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלָיו ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״, וּלְבַסּוֹף מְבָרֵךְ עָלָיו בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. כְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה וְלָא כְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה: כְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה דִּמְבָרְכִין עָלָיו תְּחִלָּה וָסוֹף, וְלָא כְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה דְּאִילּוּ בְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה — בַּתְּחִלָּה ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״ וּלְבַסּוֹף בְּרָכָה מֵעֵין שָׁלֹשׁ, וְאִילּוּ הָכָא — בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלָיו ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״, וּלְבַסּוֹף ״בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ״. וְאוֹרֶז לָאו מַעֲשֵׂה קְדֵרָה הוּא? וְהָתַנְיָא, אֵלּוּ הֵן מַעֲשֵׂה קְדֵרָה: חִילְקָא, טַרְגִּיס, סוֹלֶת, זָרִיז, וְעַרְסָן, וְאוֹרֶז. הָא מַנִּי — רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי הִיא. דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: אוֹרֶז מִין דָּגָן הוּא, וְחַיָּיבִין עַל חִמּוּצוֹ כָּרֵת, וְאָדָם יוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח. אֲבָל רַבָּנַן לָא. וְרַבָּנַן לָא?! וְהָתַנְיָא: הַכּוֹסֵס אֶת הַחִטָּה מְבָרֵךְ עָלֶיהָ ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״. טְחָנָהּ אֲפָאָהּ וּבִשְּׁלָהּ, בִּזְמַן שֶׁהַפְּרוּסוֹת קַיָּימוֹת — בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלֶיהָ ״הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ״, וּלְבַסּוֹף מְבָרֵךְ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת. אִם אֵין הַפְּרוּסוֹת קַיָּימוֹת — בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלֶיהָ ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״, וּלְבַסּוֹף מְבָרֵךְ עָלֶיהָ בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. הַכּוֹסֵס אֶת הָאוֹרֶז מְבָרֵךְ עָלָיו ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״. טְחָנוֹ אֲפָאוֹ וּבִשְּׁלוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהַפְּרוּסוֹת קַיָּימוֹת, בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלָיו ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״, וּלְבַסּוֹף מְבָרֵךְ עָלָיו בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. מַנִּי, אִילֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי הִיא דְּאָמַר אוֹרֶז מִין דָּגָן הוּא, ״הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ״ וְשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת בָּעֵי בָּרוֹכֵי! אֶלָּא לָאו, רַבָּנַן הִיא, וּתְיוּבְתָּא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל! תְּיוּבְתָּא. אָמַר מָר: הַכּוֹסֵס אֶת הַחִטָּה מְבָרֵךְ עָלֶיהָ ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״. וְהָתַנְיָא ״בּוֹרֵא מִינֵי זְרָעִים״! לָא קַשְׁיָא: הָא רַבִּי יְהוּדָה, וְהָא רַבָּנַן. דִּתְנַן: וְעַל יְרָקוֹת אוֹמֵר ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״בּוֹרֵא מִינֵי דְשָׁאִים״. אָמַר מָר, הַכּוֹסֵס אֶת הָאוֹרֶז מְבָרֵךְ עָלָיו ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״. טְחָנוֹ אֲפָאוֹ וּבִשְּׁלוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהַפְּרוּסוֹת קַיָּימוֹת, בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלָיו ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״, וּלְבַסּוֹף בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. וְהָתַנְיָא לְבַסּוֹף וְלָא כְלוּם! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לָא קַשְׁיָא: הָא רַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְהָא רַבָּנַן. דְּתַנְיָא, זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁהוּא מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. וּמַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְהַזְּקֵנִים שֶׁהָיוּ מְסוּבִּין בַּעֲלִיָּיה בִּירִיחוֹ, וְהֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם כּוֹתָבוֹת וְאָכְלוּ, וְנָתַן רַבָּן גַּמְלִיאֵל רְשׁוּת לְרַבִּי עֲקִיבָא לְבָרֵךְ. קָפַץ וּבֵרַךְ רַבִּי עֲקִיבָא בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. אֲמַר לֵיהּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: עֲקִיבָא, עַד מָתַי אַתָּה מַכְנִיס רֹאשְׁךָ בֵּין הַמַּחֲלוֹקֶת! אָמַר לוֹ: רַבֵּינוּ, אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה אוֹמֵר כֵּן וַחֲבֵרֶיךָ אוֹמְרִים כֵּן, לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּינוּ יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כָּרַבִּים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: כֹּל שֶׁהוּא מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים

2 קידושין פתח ↗

וְהָאִידָּנָא הוּא דְּדַלְיוּהּ פָּרְסָאֵי. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: לְהָא גִּיסָא דִפְרָת עַד הֵיכָא? אֲמַר לֵיהּ: מַאי דַּעְתָּיךְ? מִשּׁוּם בִּירָם? מְיַיחֲסִי דְּפוּמְבְּדִיתָא מִבִּירָם נָסְבִי. אָמַר רַב פָּפָּא: כְּמַחְלוֹקֶת לְיוּחֲסִין, כָּךְ מַחְלוֹקֶת לְעִנְיַן גִּיטִּין. וְרַב יוֹסֵף אָמַר: מַחְלוֹקֶת לְיוּחֲסִין, אֲבָל לְגִיטִּין – דִּבְרֵי הַכֹּל עַד אַרְבָּא תִנְיָינָא דְּגִישְׁרָא. אָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא: חֲבֵיל יַמָּא – תְּכֵילְתָּא דְבָבֶל. שׁוּנְיָא וְגוּבְיָא – תְּכֵילְתָּא דַּחֲבֵיל יַמָּא. רָבִינָא אָמַר: אַף צִיצוֹרָא. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, חָנָן בֶּן פִּנְחָס אוֹמֵר: חֲבֵיל יַמָּא – תְּכֵילְתָּא דְּבָבֶל, שׁוּנְיָא וְגוּבְיָא וְצִיצוֹרָא – תְּכֵילְתָּא דַּחֲבֵיל יַמָּא. אָמַר רַב פָּפָּא: וְהָאִידָּנָא אִיעָרַבִי בְּהוּ כּוּתָאֵי. וְלָא הִיא, אִיתְּתָא הוּא דִּבְעָא מִינַּיְיהוּ, וְלָא יְהַבוּ לֵיהּ. מַאי חֲבֵיל יַמָּא? אָמַר רַב פָּפָּא: זוֹ פְּרָת דְּבוֹרְסִי. הָהוּא גַּבְרָא דַּאֲמַר לְהוּ: אֲנָא מִן שׁוֹט מֵישׁוֹט, עָמַד רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא עַל רַגְלָיו וְאָמַר: שׁוֹט מֵישׁוֹט בֵּין הַנְּהָרוֹת עוֹמֶדֶת. וְכִי בֵּין הַנְּהָרוֹת עוֹמֶדֶת, מַאי הָוֵי? אָמַר אַבָּיֵי, אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: בֵּין הַנְּהָרוֹת הֲרֵי הִיא כַּגּוֹלָה לְיוּחֲסִין. וְהֵיכָא קָיְימָא? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מֵאִיהִי דְקִירָא וּלְעֵיל. וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עַד מַעְבַּרְתָּא דְגִיזְמָא! אָמַר אַבָּיֵי: רְצוּעָה נָפְקָא. אָמַר רַב אִיקָא בַּר אָבִין אָמַר רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב: חִלָּזוֹן נִיהֲוַונְד הֲרֵי הִיא כַּגּוֹלָה לְיוּחֲסִין. אֲמַר לְהוּ אַבָּיֵי: לָא תְּצִיתוּ לֵיהּ, יְבָמָה הִיא דִּנְפַלָה לֵיהּ הָתָם. אֲמַר לֵיהּ: אַטּוּ דִּידִי הִיא? דְּרַב חֲנַנְאֵל הִיא! אֲזוּל שַׁיְילוּהּ לְרַב חֲנַנְאֵל, אֲמַר לְהוּ: הָכִי אָמַר רַב: חִלָּזוֹן נִיהֲוַונְד הֲרֵי הִיא כַּגּוֹלָה לְיוּחֲסִין. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא. דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא: מַאי דִּכְתִיב: ״וַיַּנְחֵם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי״, חֲלַח – זוֹ חִלָּזוֹן, חָבוֹר – זוֹ הַדְיָיב, נְהַר גּוֹזָן – זוֹ גִּינְזַק, עָרֵי מָדָי – זוֹ חֲמָדָן וְחַבְרוֹתֶיהָ, וְאָמְרִי לַהּ: זוֹ נִהֲוַונְד וְחַבְרוֹתֶיהָ. מַאי חַבְרוֹתֶיהָ? אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּרַךְ מוּשְׁכֵּי חוּסְקֵי וְרוּמְקֵי. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְכוּלָּם לִפְסוּל. קָסָלְקָא דַּעְתָּא: מוּשְׁכֵּי הַיְינוּ מוּשְׁכְּנֵי. וְהָאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר שְׁמוּאֵל: מוּשְׁכְּנֵי הֲרֵי הִיא כַּגּוֹלָה לְיוּחֲסִין! אֶלָּא מוּשְׁכֵּי לְחוּד וּמוּשְׁכְּנֵי לְחוּד. ״וּתְלָת עִלְעִין בְּפֻמַּהּ בֵּין שִׁנַּהּ״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ חִלָּזוֹן, הַדְיָיב, וּנְצִיבִין, שֶׁפְּעָמִים בּוֹלַעְתָּן וּפְעָמִים פּוֹלַטְתָּן. ״וַאֲרוּ חֵיוָה אׇחֳרִי תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב״. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: אֵלּוּ פָּרְסִיִּים, שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין כְּדוֹב, וּמְסוּרְבָּלִין כְּדוֹב, וּמְגַדְּלִין שֵׂעָר כְּדוֹב, וְאֵין לָהֶם מְנוּחָה כְּדוֹב. רַבִּי אַמֵּי כִּי הֲוָה חָזֵי פָּרְסָא דְּרָכֵיב, אָמַר: הַיְינוּ דּוּבָּא נָיְידָא. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי לְלֵוִי: הַרְאֵנִי פָּרְסִיִּים. אֲמַר לֵיהּ: דּוֹמִים לַחֲיָילוֹת שֶׁל בֵּית דָּוִד. הַרְאֵנִי חַבָּרִין. דּוֹמִין לְמַלְאֲכֵי חַבָּלָה. הַרְאֵנִי יִשְׁמְעֵאלִים. דּוֹמִין לִשְׂעִירִים שֶׁל בֵּית הַכִּסֵּא. הַרְאֵנִי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל. דּוֹמִים לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. כִּי הֲוָה נִיחָא נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי אֲמַר: הוּמַנְיָא אִיכָּא בְּבָבֶל – כּוּלַּהּ עַמּוֹנָאֵי הִיא. מַסְגַּרְיָא אִיכָּא בְּבָבֶל – כּוּלָּהּ דְּמַמְזֵירֵי הִיא. בִּירְקָא אִיכָּא בְּבָבֶל – שְׁנֵי אַחִים יֵשׁ בָּהּ שֶׁמַּחֲלִיפִים נְשׁוֹתֵיהֶם זֶה לָזֶה. בִּירְתָּא דְּסָטְיָא אִיכָּא בְּבָבֶל – הַיּוֹם סָרוּ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם, דְּאַקְפִּי פִּירָא בִּכְווֹרֵי בְּשַׁבְּתָא וַאֲזֻיל וְצָדוּ בְּהוּ בְּשַׁבְּתָא וְשַׁמְּתִינְהוּ רַבִּי אַחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה וְאִישְׁתַּמּוּד. אַקְרָא דְאַגְמָא אִיכָּא בְּבָבֶל – אַדָּא בַּר אַהֲבָה יֵשׁ בָּהּ,

1 פֵּרְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ. כְּמוֹ "וּפֵרַשׂ יָדָיו בְּקִרְבּוֹ", כְּאָדָם הַמּוֹלִיךְ יָדָיו, מוֹלִיכָם וּמְבִיאָם וּמִצְטַעֵר בָּהֶם. דָּבָר אַחֵר: "פֵּרְשָׂה צִיּוֹן" לְשׁוֹן שְׁבִירָה, כְּמוֹ "פּוֹרֵשׂ אֵין לָהֶם", "וְלֹא יִפְרְסוּ לָהֶם עַל אָבֵל, לְנַחֲמוֹ עַל מֵת": כַּךְ חִבְּרוֹ מְנַחֵם. וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה, "פְּרוּסָה קַיֶּמֶת". וּמַשְׁמָעוֹ, כָּאָדָם הַמִּצְטַעֵר שֶׁחוֹבֵק אֶת יָדָיו וּמְשַׁבְּרָם. תּוֹסֶפֶת מָצָאתִי: צִוָּה ה' לְיַעֲקֹב

2 סְבִיבָיו צָרָיו. צִוָּה עַל יַעֲקֹב שֶׁיִּהְיוּ צָרָיו סְבִיבָיו. אַף כְּשֶׁגָּלוּ לְבָבֶל וּלְאַשּׁוּר, הֶגְלָה סַנְחֵרִיב אֶת אוֹיְבֵיהֶם, עַמּוֹן וּמוֹאָב, וְהוֹשִׁיבָם אֶצְלֵיהֶם, וְהֵם מְקַנְתְּרִים אוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין: הוּמַנְיָא אִיכָּא בְּבָבֶל, כֻּלָּהּ דְּעַמּוֹנָאֵי:

3 לְנִדָּה. לְרִחוּק, לָבוּז:

« רש"י על איכה א׳:ט״ז רש"י על איכה א׳:י״ט »