1 וַיֹּ֣אמֶר גַּ֣עַל בֶּן־עֶ֗בֶד מִֽי־אֲבִימֶ֤לֶךְ וּמִֽי־שְׁכֶם֙ כִּ֣י נַעַבְדֶ֔נּוּ הֲלֹ֥א בֶן־יְרֻבַּ֖עַל וּזְבֻ֣ל פְּקִיד֑וֹ עִבְד֗וּ אֶת־אַנְשֵׁ֤י חֲמוֹר֙ אֲבִ֣י שְׁכֶ֔ם וּמַדּ֖וּעַ נַעַבְדֶ֥נּוּ אֲנָֽחְנוּ׃
1 מִי אֲבִימֶלֶךְ וּמִי שְׁכֶם. מִי אֲבִימֶלֶךְ לִהְיוֹת שַׂר עַל שְׁכֶם וּמִי שְׁכֶם לִהְיוֹת עֲבָדִים לַאֲבִימֶלֶךְ, הֲלֹא בֶּן יְרֻבַּעַל הָיָה אֲבִימֶלֶךְ מִן עָפְרַת אֲבִי הָעֶזְרִי לעיל ו:יא:
2 וּזְבֻל פְּקִידוֹ. וְזֶה פְּקִיד הָעִיר שֶׁשְּׁמוֹ ׳זְבוּל׳, פְּקִידוֹ שֶׁל אֲבִימֶלֶךְ הוּא, וַאֲדוֹנָיו אֵין לוֹ מִשְׁפַּט מְלוּכָה בָּעִיר וְאַף פְּקִידוֹ אֵינוֹ כְּלוּם:
3 עִבְדוּ אֶת אַנְשֵׁי חֲמוֹר. אִם בָּאתֶם לִקְנוֹת לָכֶם אֲדוֹנִים, בֹּאוּ וְעִבְדוּ אֶת אַנְשֵׁי חֲמוֹר, שֶׁהָיָה נְשִׂיא הָאָרֶץ מִקֶּדֶם בראשית לד:ב:
