1 וְאִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל שָׁ֣בוּ אֶל־בְּנֵ֤י בִנְיָמִן֙ וַיַּכּ֣וּם לְפִי־חֶ֔רֶב מֵעִ֤יר מְתֹם֙ עַד־בְּהֵמָ֔ה עַ֖ד כׇּל־הַנִּמְצָ֑א גַּ֛ם כׇּל־הֶעָרִ֥ים הַנִּמְצָא֖וֹת שִׁלְּח֥וּ בָאֵֽשׁ׃ פ
3 וְעַד בְּהֵמָה. וַאֲנָשִׁים בִּכְלַל ׳מְתוֹם׳ הָיוּ, שֶׁ׳מְּתוֹם׳ לְשׁוֹן כְּלָיָה הוּא וְיֵשׁ לִתְמֹהַּ עַל אֶלֶף הֵיכָן הֵם, שֶׁהֲרֵי עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה אֶלֶף הִתְפַּקְּדוּ מִן הֶעָרִים, וּמִן הַגִּבְעָה שֵׁשׁ מֵאוֹת, וְכָאן מָנָה בַּנּוֹפְלִים עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף וּמֵאָה אִישׁ, וְשֵׁשׁ מֵאוֹת נִמְלְטוּ אֶל סֶלַע הָרִמּוֹן, וְהָאֶלֶף בָּרְחוּ אֶל הֶעָרִים וְנָפְלוּ לְמָחֳרָת כְּשֶׁשָּׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל עָרֵי בִנְיָמִן לְהַחֲרִים הַנָּשִׁים וְהַטַּף: