1 וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹֽנִי־בֶ֗זֶק שִׁבְעִ֣ים מְלָכִ֡ים בְּֽהֹנוֹת֩ יְדֵיהֶ֨ם וְרַגְלֵיהֶ֜ם מְקֻצָּצִ֗ים הָי֤וּ מְלַקְּטִים֙ תַּ֣חַת שֻׁלְחָנִ֔י כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי כֵּ֥ן שִׁלַּם־לִ֖י אֱלֹהִ֑ים וַיְבִיאֻ֥הוּ יְרֽוּשָׁלַ֖͏ִם וַיָּ֥מׇת שָֽׁם׃ פ
1 שִׁבְעִים מְלָכִים וְגוֹ׳. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד מַה גְּדוּלָּתָן וְעָשְׁרָן שֶׁל מַלְכֵי כְּנַעַן, שֶׁהֲרֵי אֲדֹנִי בֶזֶק לֹא הָיָה כְּדַאי לִמְנוֹת יהושע יב עִם מַלְכֵי כְּנַעַן בְּשֵׁם ׳מֶלֶךְ׳, וְכָתוּב בּוֹ כֵּן:
