1 וַיֹּ֩אמֶר֩ ל֨וֹ מִיכָ֜ה שְׁבָ֣ה עִמָּדִ֗י וֶֽהְיֵה־לִי֮ לְאָ֣ב וּלְכֹהֵן֒ וְאָנֹכִ֨י אֶֽתֶּן־לְךָ֜ עֲשֶׂ֤רֶת כֶּ֙סֶף֙ לַיָּמִ֔ים וְעֵ֥רֶךְ בְּגָדִ֖ים וּמִחְיָתֶ֑ךָ וַיֵּ֖לֶךְ הַלֵּוִֽי׃
2 וְעֵרֶךְ בְּגָדִים. זוּג חֲלִיפַת בְּגָדִים שֶׁהֵם עֵרֶךְ וְסֵדֶר לְכָל בְּנֵי אָדָם כְּפִי הָרָאוּי לָהֶם לְשָׁנָה: