רש"י על יהושע ג׳:ג׳

« רש"י על יהושע ב׳:כ״ג רש"י על יהושע ג׳:ד׳ »

1 קרבן נתנאל על נדרים פתח ↗

מן הלוים מותר בכהנים. אע"ג דבכמה מקומות כהנים נקראו לוים כמ"ש רש"י ביהושע ג'. מ"מ בלשון בני אדם הכהנים לא נקראו לוים:

2 סוטה פתח ↗

וְלָנוּ בִּמְקוֹמָן. גְּמָ׳ פָּרָשַׁת סוֹטָה מְנָלַן? — דִּכְתִיב: ״וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה״ — בְּכׇל לָשׁוֹן שֶׁהוּא אוֹמֵר. תָּנוּ רַבָּנַן: מַשְׁמִיעִין אוֹתָהּ בְּכׇל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת, עַל מָה הִיא שׁוֹתָה, וּבַמָּה הִיא שׁוֹתָה. עַל מָה נִטְמֵאת, וּבַמָּה הִיא נִטְמֵאת. עַל מָה הִיא שׁוֹתָה — עַל עִסְקֵי קִינּוּי וּסְתִירָה, וּבַמָּה הִיא שׁוֹתָה — בִּמְקִידָּה שֶׁל חֶרֶשׂ. עַל מָה נִטְמֵאת — עַל עִסְקֵי שְׂחוֹק וְיַלְדוּת. וּבַמָּה הִיא נִטְמֵאת — בְּשׁוֹגֵג אוֹ בְּמֵזִיד, בְּאוֹנֶס אוֹ בְּרָצוֹן. וְכׇל כָּךְ לָמָּה — שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז עַל מַיִם הַמָּרִים. וִידּוּי מַעֲשֵׂר מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת״, וְיָלֵיף אֲמִירָה מִסּוֹטָה — בְּכׇל לָשׁוֹן שֶׁהוּא אוֹמֵר. אֲמַר לֵיהּ רַב זְבִיד לְאַבָּיֵי, וְלֵילַף אֲמִירָה מִלְּוִיִּם: מָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ — אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ! דָּנִין ״אֲמִירָה״ גְּרֵידְתָּא מֵ״אֲמִירָה״ גְּרֵידְתָּא, וְאֵין דָּנִין ״אֲמִירָה״ גְּרֵידְתָּא, מֵ״עֲנִיָּיה״ וַ״אֲמִירָה״. תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אָדָם אוֹמֵר שִׁבְחוֹ בְּקוֹל נָמוּךְ וּגְנוּתוֹ בְּקוֹל רָם. שִׁבְחוֹ בְּקוֹל נָמוּךְ — מִן וִידּוּי הַמַּעֲשֵׂר. גְּנוּתוֹ בְּקוֹל רָם — מִמִּקְרָא בִּיכּוּרִים. וּגְנוּתוֹ בְּקוֹל רָם?! וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מִפְּנֵי מָה תִּקְּנוּ תְּפִלָּה בְּלַחַשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַיֵּישׁ אֶת עוֹבְרֵי עֲבֵירָה. שֶׁהֲרֵי לֹא חָלַק הַכָּתוּב מָקוֹם בֵּין חַטָּאת לְעוֹלָה! לָא תֵּימָא גְּנוּתוֹ, אֶלָּא אֵימָא צַעֲרוֹ. כִּדְתַנְיָא: ״וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא״ — צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ צַעֲרוֹ לָרַבִּים, וְרַבִּים מְבַקְּשִׁים עָלָיו רַחֲמִים. וְכׇל מִי שֶׁאֵירַע בּוֹ דָּבָר צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לָרַבִּים, וְרַבִּים מְבַקְּשִׁים עָלָיו רַחֲמִים. גּוּפָא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מִפְּנֵי מָה תִּיקְּנוּ תְּפִלָּה בְּלַחַשׁ — שֶׁלֹּא לְבַיֵּישׁ אֶת עוֹבְרֵי עֲבֵירָה. שֶׁהֲרֵי לֹא חָלַק הַכָּתוּב מָקוֹם בֵּין חַטָּאת לְעוֹלָה. וְלָא? וְהָא אִיכָּא דָּמִים: דַּם חַטָּאת לְמַעְלָה, וְדַם עוֹלָה לְמַטָּה! הָתָם כֹּהֵן הוּא דְּיָדַע. וְהָאִיכָּא: חַטָּאת נְקֵבָה, עוֹלָה זָכָר! הָתָם מִיכַּסְּיָא בְּאַלְיָה. תִּינַח כִּבְשָׂה, שְׂעִירָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? הָתָם אִיהוּ דְּקָא מַיכְסֵיף נַפְשֵׁיהּ, דְּאִיבְּעִי לֵיהּ לְאֵיתוֹיֵי כִּבְשָׂה וְקָא מַיְיתֵי שְׂעִירָה. חַטָּאת דַּעֲבוֹדָה זָרָה דְּלָא סַגִּי דְּלָאו שְׂעִירָה, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? הָתָם, נִיכְּסִיף וְנֵיזִיל כִּי הֵיכִי דְּנִכַּפַּר לֵיהּ. קְרִיַּת שְׁמַע מְנָלַן? דִּכְתִיב ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל״, בְּכׇל לָשׁוֹן שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ. תָּנוּ רַבָּנַן: קְרִיַּת שְׁמַע כִּכְתָבָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּכׇל לָשׁוֹן. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? אָמַר קְרָא: ״וְהָיוּ״ — בַּהֲווֹיָיתָן יְהוּ. וְרַבָּנַן? אָמַר קְרָא ״שְׁמַע״, בְּכׇל לָשׁוֹן שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ. וְרַבָּנַן נָמֵי, הָא כְּתִיב ״וְהָיוּ״! הַהוּא שֶׁלֹּא יִקְרָאֶנָּה לְמַפְרֵעַ. וְרַבִּי, שֶׁלֹּא יִקְרָאֶנָּה לְמַפְרֵעַ מְנָלֵיהּ? נָפְקָא לַהּ מִ״דְּבָרִים״ ״הַדְּבָרִים״. וְרַבָּנַן, ״דְּבָרִים״ ״הַדְּבָרִים״ לָא מַשְׁמַע לְהוּ. וְרַבִּי נָמֵי, הָכְתִיב ״שְׁמַע״! הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ: לְהַשְׁמִיעַ לְאָזְנֶיךָ מָה שֶׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ. וְרַבָּנַן סָבְרִי לַהּ כְּמַאן דְּאָמַר: הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאׇזְנוֹ — יָצָא. לֵימָא קָסָבַר רַבִּי

1 וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו. נִשְׁתַּנָּה הַמַּסָּע הַזֶּה מִשְּׁאָר מַסָּעוֹת, שֶׁכָּל זְמָן שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה קַיָּים הָיָה עַמּוּד הֶעָנָן נוֹסֵעַ תְּחִלָּה, וּמַרְאֶה לָהֶם הַדֶּרֶךְ וְהָאָרוֹן נוֹסֵעַ אַחַר ב' דְּגָלִים, עַכְשָׁיו הָאָרוֹן נוֹסֵעַ תְּחִלָּה.

2 וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם לְפִי שֶׁיָּצְאוּ כּוּלָּם מִלֵּוִי אֲבִי אֲבִי עַמְרָם נִקְרְאוּ לְוִיּם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה: בְּמ"ח מְקוֹמוֹת נִקְרְאוּ הַכֹּהֲנִים לְוִיּם. וְזֶה טַעְמוֹ שֶׁל דָּבָר מפּי רבּי.

1 אברבנאל על שמואל א פתח ↗

הספק הרביעי במה שצוה יהושע אל העם על ענין הארון בהעברת הירדן אמר יהושע אל העם יהושע ג' ב', ג' וכו' בראותכם את ארון ברית השם אלקיכם והכהנים הלוים נושאים אותו ואתם תסעו ממקומכם והלכתם אחריו, אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה במדה אל תקרבו אליו למען אשר תדעו את הדרך אשר תלכו בה כי לא עברתם בדרך מתמול שלשום וגו', התקדשו כי מחר יעשה ה' בקרבכם נפלאות וגו', ואם היו שני ארונות ואחד מהם הולך תמיד לפניהם, למה נצטרך יהושע לצוות לעם שילכו אחריו? ולמה הזהירם שיהיו רחוקים ממנו כאלפים אמה? אם היה הדבר פשוט אצלם בכל מסעיהם, והנה בכל מסעיהם היו עושים כן וכמו שכתב רש"י ז"ל בפסוק במדבר ב' ב' איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו, שכתב שם מנגד, מרחוק מיל, כמו שנאמר ביהושע אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה כמדת תחום שבת, ולמה אמר יהושע למען אשר תדעו את הדרך כי לא עברתם? ויורה שלא היה נהוג אצלם ללכת הארון לפניהם, ושלכן נצטרך לתת סבה להליכתו לפניהם שהיה להורות להם את הדרך, ולזה אמר עוד התקדשו כי מחר יעשה ה' בקרבכם נפלאות כי הליכת הארון לפניהם היה אות שיעשה נפלאות, ומפני זה נצטרך לומר יהושע אל הכהנים שם, שאו את ארון הברית ועברו לפני העם, כי היה זה דבר בלתי נהוג אצלם. וכבר כתב רש"י שם נשתנה מסע זה משאר המסעות, שכל זמן שהיה משה קיים היה עמוד ענן נוסע לפניהם תחלה ומראה להם הדרך והארון נוסע אחר ב' הדגלים, עכשו שלא היה להם עמוד הענן היה נוסע הארון תחלה, וזה סותר למה שכתב בפירוש התורה שארון ברית השם היה נוסע לפניהם תמיד ומקדים דרך ג' ימים לפניהם לתקן להם חנייה. ואין לנו שנאמר ששם בפירוש התורה דבר הרב מהארון שהיו בו שברי לוחות ובענין יהושע דבר מהארון האחר, לפי שיתחייב לזה שעברו בירדן שני הארונות לפניהם וזה לא נזכר בכתוב, וגם לא היה ראוי שיתן בו הסבה להעדר עמוד הענן שהיה נוסע לפניהם ומראה לפניהם הדרך, כי עם היות שנעלה עמוד הענן היה נשאר הארון ההולך לפניהם תמיד לתור להם מנוחה והוא יורם את הדרך ילכו בה ולמה יצטרכו עוד לארון שני מאותה סבה, אבל הענין מבואר לכל בעל שכל שהרב בפירוש התורה נמשך לדעת ר' יהודה בר' אלעאי, ובספר יהושע מאשר הרגיש בספק הרביעי הזה נטה לדעת רבנן. ואכן תמצא שנתן שם הסבה להתרחקם אלפים אמה שהיה זה כדי שיוכלו ללכת שם להתפלל בשבת, לפי שידע יתברך שעתידים ישראל להיות לפני יריחו צרים בשבת, הנה עשה צווי ההתרחק אלפים אמה פרטיי ואינו מתמיד וכולל כמו שפירש על התורה, אבל גם זה רחוק מאד שיצוה אותו יהושע בהעברתם את הירדן שלא היה בשבת ולא זכרו בענין יריחו עצמו שהיה אחרי כן, סוף דבר ענין הארון הנזכר בספר יהושע מורה שלא היה ביניהם כי אם ארון אחד ושלא היה הולך תמיד כי אם בקרב הדגלים אם לא בצווי אלקי:

« רש"י על יהושע ב׳:כ״ג רש"י על יהושע ג׳:ד׳ »