מקור יהושע ג׳:ט״ז
1 וַיַּֽעַמְד֡וּ הַמַּ֩יִם֩ הַיֹּרְדִ֨ים מִלְמַ֜עְלָה קָ֣מוּ נֵד־אֶחָ֗ד הַרְחֵ֨ק מְאֹ֜ד באדם מֵֽאָדָ֤ם הָעִיר֙ אֲשֶׁר֙ מִצַּ֣ד צָֽרְתָ֔ן וְהַיֹּרְדִ֗ים עַ֣ל יָ֧ם הָעֲרָבָ֛ה יָם־הַמֶּ֖לַח תַּ֣מּוּ נִכְרָ֑תוּ וְהָעָ֥ם עָבְר֖וּ נֶ֥גֶד יְרִיחֽוֹ׃
פירוש רש"י על יהושע ג׳:ט״ז
1 הַרְחֵק מְאֹד מִמָּקוֹם שֶׁעָמְדוּ שָׁם נִפְסְקוּ.
2 מֵאָדָם הָעִיר כָּךְ שְׁמָהּ.
3 וְהַיֹּרְדִים אוֹתָם שֶׁהָיוּ יוֹרְדִים מִשָּׁם וּלְמַטָּה תְּחִלָּה.
4 תַּמּוּ נִכְרָתוּ עָבְרוּ כְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָן כְּכָל הַנְּחָלִים הַהוֹלְכִים אֶל הַיָּם עַד אֲשֶׁר תַּמּוּ.