1 מענה איוב: יָדַעְתִּי כִּי כֹל תּוּכָל. כִּי הַכֹּל תּוּכַל לַעֲשׂוֹת, כַּאֲשֶׁר יָשָׁר בְּעֵינֶיךָ:
2 וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה. כּוֹפֵל מִלָּתוֹ: שֶׁאֵין מְזִמָּה וּמַחֲשָׁבָה נִבְצֶרֶת וְנִסְתֶּרֶת מִמְּךָ, אֲשֶׁר כָּל מַחֲשְׁבוֹתֶיךָ תּוּכַל לִגְמֹר וּלְמַלְּאוֹת; כִּי בְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה וּבְיָדְךָ לַעֲשׂוֹת כָּל הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ דברי הימים א כט:יב. וּמִקְרָא זֶה דּוּגְמַת ״וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת״ בראשית יא:ו:
3 מִי זֶה מַעְלִים. אֲשֶׁר הֶעֱלִים וְכִסָּה עֲצָתוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּבְלִי דַעַת? יָדַעְתִּי כִּי הַכֹּל בְּיָדְךָ לַעֲשׂוֹת, וְעַל כֵּן הִגַּדְתִּי קְצָת מִגְּבוּרוֹתָיו כַּאֲשֶׁר הָיוּ עִם לְבָבִי, כַּאֲשֶׁר יָדַעְתִּי:
4 וְלֹא אָבִין. אֲבָל לֹא הֵבַנְתִּי כָּל כָּךְ, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתַּנִי; כִּי כַּמָּה נִפְלָאוֹת נִסְתָּרוֹת וְנֶעֱלָמוֹת מִמֶּנִּי, אֲשֶׁר אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ:
5 לְשֵׁמַע אֹזֶן שְׁמַעְתִּיךָ. כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ, וְעַתָּה עֵינִי רָאֲתָה אֶת שְׁכִינָתְךָ:
6 עַל כֵּן. אֲשֶׁר זָכִיתִי לַחֲזוֹת שְׁכִינָתְךָ, מוֹאֵס אֲנִי בְּחַיַּי; וְאֶהְיֶה מִתְנַחֵם, אִלּוּ הָיִיתִי שׁוֹכֵן בַּקֶּבֶר, לָשׁוּב לְעָפָר וָאֵפֶר אֲשֶׁר לֻקַּחְתִּי מִשָּׁם:
8 כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם. שֶׁהֲרֵי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי טַעֲנָה נְכוֹנָה כְּעַבְדִּי אִיּוֹב; שֶׁהֲרֵי הוּא לֹא פָּשַׁע בִּי, כִּי אִם עַל אֲשֶׁר אָמַר ״תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּה״ איוב ט:כב, וְעַל יְדֵי הַשָּׂטָן הַמְקַטְרֵג אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר ״אִם שׁוֹט יָמִית פִּתְאוֹם וְגוֹ׳״ איוב ט:כג. וְאִם הוֹסִיף לְדַבֵּר – מִפְּנֵי קֹשִׁי יִסּוּרִין אֲשֶׁר כָּבְדוּ וְחָזְקוּ עָלָיו דִּבֵּר. אֲבָל אַתֶּם פְּשַׁעְתֶּם, עַל אֲשֶׁר הִרְשַׁעְתֶּם אוֹתוֹ, לֵאמֹר ״הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ״ איוב ד:ו, וְהֶחֱזַקְתֶּם אוֹתוֹ בְּחֶזְקַת רָשָׁע. וּלְבַסּוֹף הֱיִיתֶם מְשֻׁתָּקִים וּמְנֻצָּחִים לְפָנָיו; וְהָיָה לָכֶם לְנַחֲמוֹ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אֱלִיהוּא. וְלֹא דַי לְאִיּוֹב בְּצָרָתוֹ וְיִסּוּרָיו, כִּי גַם הוֹסַפְתֶּם עַל חַטֹּאתֵיכֶם פֶּשַׁע לְהַקְנִיטוֹ:
9 וְהַעֲלִיתֶם עוֹלָה בַּעַדְכֶם. לְמַעַן שֶׁתִּתְרַצּוּ וְתִתְפַּיְּסוּ לְפָנַי, וּבִלְבַד אֲשֶׁר עַבְדִּי אִיּוֹב יִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם אֲשֶׁר אֶסְלַח לְחַטֹּאתֵיכֶם, וְלִפְשָׁעֵיכֶם לֹא אֶזְכֹּר עוֹד:
10 כִּי אִם פָּנָיו אֶשָּׂא. שֶׁהֲרֵי פָנָיו אֶשָּׂא לְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ. הֲרֵי אִם כְּמוֹ אֲשֶׁר, וְכֵן ״עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתּוֹת״ בראשית כד:יט, ״אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו״ שמות כא:ל, וְכֵן הַרְבֵּה:
12 וַיִּשָּׂא ה׳ אֶת פְּנֵי אִיּוֹב. וַיִּשָּׂא כְּמוֹ ״נָשָׂאתִי פָנֶיךָ גַּם לַדָּבָר הַזֶּה״ בראשית יט:כא, שֶׁקִּבֵּל תְּפִלָּתוֹ וְהִסְבִּיר לוֹ פָּנִים:
13 שָׁב אֶת שְׁבוּת אִיּוֹב בְּהִתְפַּלְלוֹ. שָׁב נוֹפֵל לוֹמַר בְּעִנְיָן זֶה, וַהֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ כְּתִיב וְהֵשִׁיב אֶת שְׁבוּת אִיּוֹב:
15 לְמִשְׁנֶה. עַל אֶחָד שְׁנַיִם נראה דקאי גם על מה שכתב למעלה שהיה לו לומר להשיב מהר״ז, וְלֹא דִקְדֵּק הַמִּקְרָא בְּמִלָּתוֹ:
19 וְאִישׁ. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד רוצה לומר שלא תאמר שהכונה שיש שנתנו לו קשיטה ויש שנתן לו נזם לכך כתב רש״י ואיש פירושו כל אחד ואחד מהר״ז:
21 שִׁבְעָנָה. הֵם פַּעֲמַיִם שֶׁבַע, שְׁתֵּי שְׁבִיעִיּוֹת; כְּמוֹ ״שְׁבֻעַיִם״ ויקרא יב:ה, שֶׁהֵם שְׁתֵּי שָׁבוּעוֹת:
25 קֶרֶן הַפּוּךְ. עַל שֵׁם הַקֶּרֶן שֶׁנּוֹתְנִין בּוֹ כְּחוֹל וּבוֹרִית, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְתִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ״ ירמיהו ד:ל:
26 וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת כִּבְנוֹת אִיּוֹב וְגוֹ׳. וְלֹא נִמְצָא מַעֲשֶׂה שֶׁל נָשִׁים יָפוֹת, כְּמַעֲשֵׂה יֹפִי שֶׁל בְּנוֹת אִיּוֹב; וּמִקְרָא זֶה דּוּגְמַת ״וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים״ במדבר ט:ו; וְכֵן הַרְבֵּה:
27 וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם. מִתּוֹךְ חֲשִׁיבוּתָן וְיָפְיָן, נָתַן לָהֶם נַחֲלָה עִם הָאַחִים:
