רש"י על איוב ל׳:כ״ד

24 אַךְ לֹא בְעִי. וּבַהַשְׁחָתָה הָיָה רָגִיל הַשּׁוֹפֵט לִשְׁלֹחַ יָד, כְּמוֹ ״לְעִי הַשָּׂדֶה״ מיכה א:ו:

25 אִם בְּפִידוֹ. אִם הָיָה שׁוֹלֵחַ פִּיד, שֶׁהוּא שֶׁבֶר, עַל בְּרִיּוֹתָיו:

26 לָהֶן שׁוּעַ. הָיָה מְשַׁעֲשְׁעָן תַּנְחוּמִין בְּמִקְצָת. וְכֵן פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ילקוט שמעוני איוב תתקיח: אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכֶּה אוּמָּה וּמוֹשִׁיבָהּ צָדוּ, אֶלָּא מֵבִיא פִּיד לָזוֹ וּמְשַׁעֲשְׁעָהּ בַּחֲבֶרְתָּהּ שֶׁלָּקְתָה כְּבָר, וּמִתְנַחֶמֶת בָּהּ. הֵבִיא פִּיד לְאַשּׁוּר וְשִׁעֲשֵׁעַ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר ״הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן״ נחום ג:ח; הֵבִיא פִּיד לְמִצְרַיִם וְשִׁעֲשֵׁעַ בְּאַשּׁוּר, שֶׁנֶּאֱמַר ״הִנֵּה אַשּׁוּר… בַּלְּבָנוֹן״ יחזקאל לא:ג. וְעוֹד יִפָּתֵר לָהֶן שׁוּעַ. תְּפִלָּה וּתְחִנָּה מוֹעֶלֶת בָּהֶם: