רש"י על איוב כ״ד:כ׳

« רש"י על איוב כ״ד:י״ט רש"י על איוב כ״ד:כ״א »

20 יִשְׁכָּ֘חֵ֤הוּ רֶ֨חֶם מְתָ֘ק֤וֹ רִמָּ֗ה ע֥וֹד לֹֽא־יִזָּכֵ֑ר וַתִּשָּׁבֵ֖ר כָּעֵ֣ץ עַוְלָֽה׃

פירוש רש"י על איוב כ״ד:כ׳

20 יִשְׁכָּחֵהוּ רֶחֶם. אִמּוֹ. דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּם תנחומא, נח ז, שֶׁהָיוּ דּוֹר הַמַּבּוּל נוֹטְלִים אֶת בְּנֵיהֶם וְנוֹתְנִים אוֹתָם תַּחְתֵּיהֶם, לִסְתֹּם אֲרֻבּוֹת הַתְּהוֹם; וַאֲפִלּוּ אִמּוֹ לֹא הָיְתָה מְרַחֶמֶת עָלָיו:

21 מְתָקוֹ רִמָּה. לָמוּת וְלֶאֱכוֹל רִמָּה בְּשָׂרָם:

22 עוֹד לֹא יִזָּכֵר. בְּשָׁנָה אַחַת נֶעֶקְרוּ. וְעַל אַרְכָּא שֶׁנִּיתַּן לָהֶם מִתְּחִילָּה, הָיָה אִיּוֹב קוֹבֵל; שֶׁהַרְבֵּה מֵתוּ וְלֹא רָאוּ בְּפוּרְעָנוּת זֶה:

« רש"י על איוב כ״ד:י״ט רש"י על איוב כ״ד:כ״א »