רש"י על ירמיהו ו׳:ו׳

« רש"י על ירמיהו ו׳:ד׳ רש"י על ירמיהו ו׳:ז׳ »

6 כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת כִּרְת֣וּ עֵצָ֔הֿ וְשִׁפְכ֥וּ עַל־יְרוּשָׁלַ֖͏ִם סֹֽלְלָ֑ה הִ֚יא הָעִ֣יר הׇפְקַ֔ד כֻּלָּ֖הּ עֹ֥שֶׁק בְּקִרְבָּֽהּ׃

פירוש רש"י על ירמיהו ו׳:ו׳

6 כִּרְתוּ עֵצָה. לֹא מַפִּיק הֵ״א, וְהוּא לְשׁוֹן ׳עֵץ׳, שֶׁאֵין לְשׁוֹן ׳כְּרִיתָה׳ נוֹפֵל עַל הָ״עֵצָה״ שמואל ב טז:כ. וְעֵצָה הָאָמוּר כָּאן – לְשׁוֹן הַרְבֵּה עֵצִים, כְּמוֹ ״דָּגָה״ שמות ז:יח – לְשׁוֹן דָּגִים הַרְבֵּה:

7 הָעִיר הָפְקַד. שֶׁבָּאָה פְּקֻדָּתָהּ:

« רש"י על ירמיהו ו׳:ד׳ רש"י על ירמיהו ו׳:ז׳ »