רש"י על ירמיהו ו׳:כ״ט

29 נָחַר מַפּוּחַ. מָשָׁל הוּא: כְּשֶׁצּוֹרְפִים כֶּסֶף נוֹפְחִין בַּמַּפּוּחַ, וְנוֹתְנִין תָּמִיד עוֹפֶרֶת בְּתוֹךְ הַכּוּר וּמוֹעִיל לִצְרוֹף; אֲבָל אַתֶּם, בָּאתִי לִצְרוֹף אֶתְכֶם – הַמַּפּוּחַ נָחַר וְנֶחְרַךְ מִכֹּחַ הָאֵשׁ, וְתַם הָעוֹפֶרֶת כֻּלּוֹ. נָחַר לְשׁוֹן ״חָרָה אַפּוֹ״ איוב לב:ב ״וְעַצְמִי חָרָה מִנִּי חֹרֶב״ איוב ל:ל אישר״ש בְּלַעַ״ז:

30 לַשָּׁוְא. עַל חִנָּם צָרַף הַצּוֹרֵף כִּי לֹא הוֹעִיל:

31 וְרָעִים לֹא נִתָּקוּ. מִדַּרְכָּם הָרָעָה; כְּלוֹמַר: יָגְעוּ הַנְּבִיאִים לְהוֹכִיחַ וְלֹא הוֹעִילוּ:

32 נִתָּקוּ. פּוֹרְצְטְרַאקִי״ץ בְּלַעַ״ז, נוסח אחר וְרָעִים כְּמוֹ רְשָׁעִים סא״א: