רש"י על ירמיהו ל״א:ט״ו

15 קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע. ״קָלָא בְּרוּם עָלְמָא אִישְׁתְּמַע, קָל בֵּית יִשְׂרָאֵל דְּבָכְיָן עַל יִרְמְיָה נְבִיָּיא כַּד שְׁלַח יָתֵיהּ נְבוּזַרְאֲדָן מֵרָמָתָא״. לָשׁוּב מֵאַחַר הַגּוֹלִים אֶל גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּסֵפֶר זֶה ירמיה מ:א:

16 רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ. מִדְרַשׁ אַגָּדָה אָמַר שֶׁהָלְכוּ אָבוֹת וְאִמָּהוֹת לְפַיֵּס אֶת הַהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל שֶׁהֶעֱמִיד מְנַשֶּׁה דְּמוּת בַּהֵיכָל, וְלֹא נִתְפַּיֵּס. נִכְנְסָה רָחֵל, אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֲמֵי מִי מְרֻבִּים רַחֲמֶיךָ אוֹ רַחֲמֵי בָּשׂר וָדָם, הֱוֵי אוֹמֵר רַחֲמֶיךָ מְרֻבִּים. וַהֲלֹא אֲנִי הִכְנַסְתִּי צָרָתִי בְּתוֹךְ בֵּיתִי, שֶׁכָּל עֲבוֹדָה שֶׁעָבַד יַעֲקֹב אֶת אָבִי לֹא עָבַד אֶלָּא בִּשְׁבִילִי; כְּשֶׁבָּאתִי לִיכָּנֵס לַחֻפָּה הִכְנִיסוּ אֶת אֲחוֹתִי, וְלֹא דַי שֶׁשָּׁתַקְתִּי אֶלָּא שֶׁמָּסַרְתִּי לָהּ סִימָנִי. אַף אַתָּה, אִם הִכְנִיסוּ בָנֶיךָ צָרָתְךָ בְּבֵיתְךָ, שְׁתוֹק לָהֶם. אָמַר לָהּ: יָפֶה לִמַּדְתְּ סַנֵּגוֹרְיָא, יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ וּלְצִדְקָתֵךְ שֶׁמָּסַרְתְּ סִימָנֵךְ לַאֲחוֹתֵךְ: