15 הֲתִֽמְלֹ֔ךְ כִּ֥י אַתָּ֖ה מְתַחֲרֶ֣ה בָאָ֑רֶז אָבִ֜יךָ הֲל֧וֹא אָכַ֣ל וְשָׁתָ֗ה וְעָשָׂ֤ה מִשְׁפָּט֙ וּצְדָקָ֔ה אָ֖ז ט֥וֹב לֽוֹ׃
15 הֲתִמְלֹךְ. הַתַּאֲרִיךְ יָמִים עַל שֶׁאַתָּה מְתַחֲרֶה לְהַכְבִּיד עַל מֶמְשַׁלְתְּךָ לְהוֹדִיעַ שֶׁאַתָּה מֶלֶךְ?!
16 אָבִיךָ. יֹאשִׁיָּהוּ, שֶׁהִתְנַהֵג בַּעֲנָוָה, הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְרָאָה טוֹב כָּל יְמֵי חַיָּיו:
