11 וַיִּזְכֹּ֥ר יְמֵֽי־עוֹלָ֖ם מֹשֶׁ֣ה עַמּ֑וֹ אַיֵּ֣ה הַֽמַּעֲלֵ֣ם מִיָּ֗ם אֵ֚ת רֹעֵ֣י צֹאנ֔וֹ אַיֵּ֛ה הַשָּׂ֥ם בְּקִרְבּ֖וֹ אֶת־ר֥וּחַ קׇדְשֽׁוֹ׃
11 וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ. הַנָּבִיא מִתְאוֹנֵן וְאוֹמֵר בְּלָשׁוֹן תְּחִנָּה: הַיּוֹם בַּגּוֹלָה, זוֹכֵר עַמּוֹ אֶת יְמֵי עוֹלָם, אֶת יְמֵי מֹשֶׁה, וּבְצָרָתוֹ הוּא אוֹמֵר: אַיֵּה מֹשֶׁה רוֹעֵנוּ הַמַּעֲלֵנוּ מִיַּם סוּף:
12 אֶת רֹעֵי צֹאנוֹ. דִּמְיוֹן רוֹעֶה הַמַּעֲלֶה אֶת צֹאנוֹ, אַיֵּה הוּא אֲשֶׁר שָׂם בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלִמְּדָנוּ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים:
