רש"י על ישעיהו ה׳:כ״ו

1 וְנָשָׂא. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֵס לַגּוֹיִם, יִרְמוֹז לָהֶם רְמָזִים לְהִתְאַסֵּף וְלָבֹא עֲלֵיהֶם. נְשִׂיאַת נֵס הוּא כְּמוֹ כְּלוּנָס אָרוֹךְ, וְנוֹתְנִין בְּרֹאשׁוֹ בֶּגֶד, וְעוֹלִין בְּרֹאשׁ הַר גָּבוֹהַּ וְרוֹאִין אוֹתוֹ מֵרָחוֹק, וְהוּא סִימָן לְקִבּוּץ בְּנֵי אָדָם. וְכֵן ״אֶל עַמִּים אָרִים נִסִּי״ ישעיהו מט:כב, וְכֵן ״וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס״ במדבר כא:ח. כְּלוּנָס – פירק״א בלע״ז, וְעַל שֵׁם שֶׁהוּא לְאוֹת קָרוּי נֵס:

2 וְשָׁרַק. שיבלי״ר בְּלַעַ״ז, אַף הוּא סִימָן לְקִבּוּץ:

3 מִקְצֵה הָאָרֶץ. שֶׁיָּבוֹאוּ מֵרָחוֹק לָצוּר עַל יִשְׂרָאֵל:

4 קַל יָבוֹא. הָאוֹיֵב עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁמְּפָרֵשׁ וְהוֹלֵךְ: