מקור ישעיהו ה׳:י״ד
14 לָכֵ֗ן הִרְחִ֤יבָה שְּׁאוֹל֙ נַפְשָׁ֔הּ וּפָעֲרָ֥ה פִ֖יהָ לִבְלִי־חֹ֑ק וְיָרַ֨ד הֲדָרָ֧הּ וַהֲמוֹנָ֛הּ וּשְׁאוֹנָ֖הּ וְעָלֵ֥ז בָּֽהּ׃
פירוש רש"י על ישעיהו ה׳:י״ד
14 לָכֵן הִרְחִיבָה. מִדָּה בְּמִדָּה: הֵם הִרְחִיבוּ נַפְשָׁם לִבְלוֹעַ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה לָרֹב, וּפָעֲרוּ פֶּה לִבְלוֹעַ, אַף שְׁאוֹל תַּרְחִיב נַפְשָׁהּ לִבְלוֹעַ:
15 וּפָעֲרָה. וּפָתְחָה:
16 לִבְלִי חֹק. בְּאֵין סוֹף, וְלָמָּה לִבְלִי חֹק? לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָדָם שֶׁל אֵלּוּ חֹק וְקִצְבָּה לְתַפְנוּקֵיהֶם:
17 וְיָרַד שָׁם הֲדָרָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם:
18 וְעָלֵז בָּהּ. הָעֲלִיזִים שֶׁבָּהּ: