רש"י על ישעיהו נ״ג:ד׳

« רש"י על ישעיהו נ״ג:ג׳ רש"י על ישעיהו נ״ג:ה׳ »

4 אָכֵ֤ן חֳלָיֵ֙נוּ֙ ה֣וּא נָשָׂ֔א וּמַכְאֹבֵ֖ינוּ סְבָלָ֑ם וַאֲנַ֣חְנוּ חֲשַׁבְנֻ֔הוּ נָג֛וּעַ מֻכֵּ֥ה אֱלֹהִ֖ים וּמְעֻנֶּֽה׃

פירוש רש"י על ישעיהו נ״ג:ד׳

4 אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא. אָכֵן לְשׁוֹן ׳אֲבָל׳ בְּכָל מָקוֹם. אֲבָל עַתָּה אָנוּ רוֹאִים שֶׁלֹּא מֵחֲמַת שִׁפְלוּתוֹ בָּא לוֹ, אֶלָּא מְיֻסָּר הָיָה בְּיִסּוּרִין:

5 וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ. אָנוּ הָיִינוּ סְבוּרִים שֶׁהוּא שְׂנָאוּי לַמָּקוֹם, וְהוּא לֹא הָיָה כֵּן, אֶלָּא מְחֹלָל הָיָה מִפְּשָׁעֵינוּ וּמְדֻכָּא מֵעֲוֹנוֹתֵינוּ:

« רש"י על ישעיהו נ״ג:ג׳ רש"י על ישעיהו נ״ג:ה׳ »