מקור ישעיהו מ׳:ד׳
4 כׇּל־גֶּיא֙ יִנָּשֵׂ֔א וְכׇל־הַ֥ר וְגִבְעָ֖ה יִשְׁפָּ֑לוּ וְהָיָ֤ה הֶֽעָקֹב֙ לְמִישׁ֔וֹר וְהָרְכָסִ֖ים לְבִקְעָֽה׃
פירוש רש"י על ישעיהו מ׳:ד׳
4 כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְהָהָר יִשְׁפָּל, הֲרֵי דֶּרֶךְ חֲלָקָה וְשָׁוָה וְנוֹחָה:
5 וְהָרְכָסִים. הָרִים הַסְּמוּכִים זֶה לָזֶה, וּמִתּוֹךְ סְמִיכָתָן מוֹרָד שֶׁבֵּינֵיהֶם זָקוּף וְאֵינוֹ מְעֻקָּם, שֶׁיְּהֵא נוֹחַ לֵירֵד וְלַעֲלוֹת הָרְכָסִים מְתֻרְגָּם ״גְּדוּדָיו״, לְשׁוֹן גּוֹבַהּ כְּמוֹ ׳גְּדוּדֵי הַנָּהָר׳:
6 הָרְכָסִים. כְּמוֹ ״וְיִרְכְּסוּ אֶת הַחֹשֶׁן״ שמות כח:כח:
7 לְבִקְעָה. קנפנייא בלע״ז, אֶרֶץ חֲלָקָה וְשָׁוָה: