רש"י על ישעיהו ג׳

« רש"י על ישעיהו ב׳:כ״ב רש"י על ישעיהו ד׳:א׳ »

1 חגיגה פתח ↗

קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, וְלֹא נִבְרְאוּ. עָמַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁתָלָן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, וְהֵן הֵן עַזֵּי פָנִים שֶׁבַּדּוֹר. וְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: ״אֲשֶׁר קוּמְּטוּ״ — לִבְרָכָה הוּא דִּכְתִיב. אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּקַמְּטִין עַצְמָן עַל דִּבְרֵי תוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְגַלֶּה לָהֶם סוֹד לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נָהָר יוּצַק יְסוֹדָם״. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְחִיָּיא בַּר רַב: בַּר אַרְיָא! תָּא אֵימָא לָךְ מִילְּתָא מֵהָנֵי מִילֵּי מְעַלְּיָיתָא דַּהֲוָה אָמַר אֲבוּךְ: כֹּל יוֹמָא וְיוֹמָא נִבְרָאִין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִנְּהַר דִּינוּר, וְאָמְרִי שִׁירָה וּבָטְלִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ״. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי. דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כׇּל דִּיבּוּר וְדִיבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִבְרָא מִמֶּנּוּ מַלְאָךְ אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בִּדְבַר ה׳ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כׇּל צְבָאָם״. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״לְבוּשֵׁיהּ כִּתְלַג חִיוָּר וּשְׂעַר רֵישֵׁיהּ כַּעֲמַר נְקֵא״. וּכְתִיב: ״קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב״! לָא קַשְׁיָא: כָּאן בִּישִׁיבָה, כָּאן בַּמִּלְחָמָה. דְּאָמַר מָר: אֵין לְךָ נָאֶה בִּישִׁיבָה אֶלָּא זָקֵן, וְאֵין לְךָ נָאֶה בַּמִּלְחָמָה אֶלָּא בָּחוּר. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּינוּר״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב״! לָא קַשְׁיָא: אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לְדָוִד. כִּדְתַנְיָא: אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לְדָוִד, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: עֲקִיבָא, עַד מָתַי אַתָּה עוֹשֶׂה שְׁכִינָה חוֹל?! אֶלָּא: אֶחָד לְדִין וְאֶחָד לִצְדָקָה. קַיבְּלַהּ מִינֵּיהּ, אוֹ לָא קַיבְּלַהּ מִינֵּיהּ? תָּא שְׁמַע: אֶחָד לְדִין וְאֶחָד לִצְדָקָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: עֲקִיבָא, מָה לְךָ אֵצֶל הַגָּדָה! כְּלָךְ מִדַּבְּרוֹתֶיךָ אֵצֶל נְגָעִים וְאֹהָלוֹת. אֶלָּא: אֶחָד לְכִסֵּא וְאֶחָד לִשְׁרַפְרַף. כִּסֵּא — לֵישֵׁב עָלָיו, שְׁרַפְרַף — לַהֲדוֹם רַגְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי״. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה קְלָלוֹת קִילֵּל יְשַׁעְיָה אֶת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ עַד שֶׁאָמַר לָהֶם הַמִּקְרָא הַזֶּה: ״יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד״. שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה קְלָלוֹת, מַאי נִינְהוּ? דִּכְתִיב: ״כִּי הִנֵּה הָאָדוֹן ה׳ צְבָאוֹת מֵסִיר מִירוּשָׁלִַם וּמִיהוּדָה מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה כֹּל מִשְׁעַן לֶחֶם וְכֹל מִשְׁעַן מָיִם גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה שׁוֹפֵט וְנָבִיא וְקוֹסֵם וְזָקֵן. שַׂר חֲמִשִּׁים וּנְשׂוּא פָנִים וְיוֹעֵץ וַחֲכַם חֲרָשִׁים וּנְבוֹן לָחַשׁ. וְנָתַתִּי נְעָרִים שָׂרֵיהֶם וְתַעֲלוּלִים יִמְשְׁלוּ בָם וְגוֹ׳״. ״מַשְׁעֵן״ — אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִקְרָא. ״מַשְׁעֵנָה״ — אֵלּוּ בַּעְלֵי מִשְׁנָה, כְּגוֹן רַבִּי יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא וַחֲבֵירָיו. פְּלִיגִי בַּהּ רַב פָּפָּא וְרַבָּנַן, חַד אָמַר: שֵׁשׁ מֵאוֹת סִדְרֵי מִשְׁנָה, וְחַד אָמַר: שְׁבַע מֵאוֹת סִדְרֵי מִשְׁנָה. ״כֹּל מִשְׁעַן לֶחֶם״ — אֵלּוּ בַּעֲלֵי תַלְמוּד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי״. ״וְכֹל מִשְׁעַן מָיִם״ — אֵלּוּ בַּעֲלֵי אַגָּדָה, שֶׁמּוֹשְׁכִין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם כַּמַּיִם בְּאַגָּדָה. ״גִּבּוֹר״ — זֶה בַּעַל שְׁמוּעוֹת. ״וְאִישׁ מִלְחָמָה״ — זֶה שֶׁיּוֹדֵעַ לִישָּׂא וְלִיתֵּן בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה. ״שׁוֹפֵט״ — זֶה דַּיָּין שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ. ״נָבִיא״ — כְּמַשְׁמָעוֹ. ״קוֹסֵם״ — זֶה מֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״קֶסֶם עַל שִׂפְתֵי מֶלֶךְ״. ״זָקֵן״ — זֶה שֶׁרָאוּי לִישִׁיבָה. ״שַׂר חֲמִשִּׁים״ — אַל תִּקְרֵי ״שַׂר חֲמִשִּׁים״, אֶלָּא ״שַׂר חוּמָּשִׁין״. זֶה שֶׁיּוֹדֵעַ לִישָּׂא וְלִיתֵּן בַּחֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה. דָּבָר אַחֵר: ״שַׂר חֲמִשִּׁים״ — כִּדְרַבִּי אֲבָהוּ. דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: מִכָּאן שֶׁאֵין מַעֲמִידִין מְתוּרְגְּמָן עַל הַצִּבּוּר פָּחוֹת מֵחֲמִשִּׁים שָׁנָה. ״וּנְשׂוּא פָּנִים״ — זֶה שֶׁנּוֹשְׂאִין פָּנִים לְדוֹרוֹ בַּעֲבוּרוֹ. לְמַעְלָה, כְּגוֹן רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא. לְמַטָּה, כְּגוֹן רַבִּי אֲבָהוּ בֵּי קֵיסָר. ״יוֹעֵץ״ — שֶׁיּוֹדֵעַ לְעַבֵּר שָׁנִים וְלִקְבּוֹעַ חֳדָשִׁים. ״וְחָכָם״ — זֶה תַּלְמִיד הַמַּחְכִּים אֶת רַבּוֹתָיו. ״חֲרָשִׁים״ — בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹתֵחַ בְּדִבְרֵי תוֹרָה הַכֹּל נַעֲשִׂין כְּחֵרְשִׁין. ״וְנָבוֹן״ — זֶה הַמֵּבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר. ״לָחַשׁ״ — זֶה שֶׁרָאוּי לִמְסוֹר לוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁנִּיתְּנָה בְּלַחַשׁ. ״וְנָתַתִּי נְעָרִים שָׂרֵיהֶם״. מַאי ״וְנָתַתִּי נְעָרִים שָׂרֵיהֶם״? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁמְּנוֹעָרִין מִן הַמִּצְוֹת. ״וְתַעֲלוּלִים יִמְשְׁלוּ בָּם״ — אָמַר רַב פָּפָּא בַּר יַעֲקֹב: תַּעֲלֵי בְּנֵי תַעֲלֵי. וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ, עַד שֶׁאָמַר לָהֶם: ״יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד״ — אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁמְּנוֹעָרִין מִן הַמִּצְוֹת, יִרְהֲבוּ בְּמֵי שֶׁמְּמוּלָּא בְּמִצְוֹת כְּרִמּוֹן. ״וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד״ — יָבֹא מִי שֶׁחֲמוּרוֹת דּוֹמוֹת עָלָיו כְּקַלּוֹת, וְיִרְהֲבוּ בְּמִי שֶׁקַּלּוֹת דּוֹמוֹת עָלָיו כַּחֲמוּרוֹת. אָמַר רַב קַטִּינָא: אֲפִילּוּ בִּשְׁעַת כִּשְׁלוֹנָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלָיִם — לֹא פָּסְקוּ מֵהֶם בַּעֲלֵי אֲמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יִתְפֹּשׂ אִישׁ בְּאָחִיו בֵּית אָבִיו שִׂמְלָה לְךָ קָצִין תִּהְיֶה לָנוּ״. דְּבָרִים שֶׁבְּנֵי אָדָם מִתְכַּסִּין כְּשִׂמְלָה, יֶשְׁנָן תַּחַת יָדֶךָ. ״וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת״. מַאי ״וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת״ — דְּבָרִים שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין עֲלֵיהֶן אֶלָּא אִם כֵּן נִכְשָׁל בָּהֶן — ״יֶשְׁנָן תַּחַת יָדֶךָ״. ״יִשָּׂא בַיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר לֹא אֶהְיֶה חוֹבֵשׁ וּבְבֵיתִי אֵין לֶחֶם וְאֵין שִׂמְלָה לֹא תְשִׂימוּנִי קְצִין עָם״. ״יִשָּׂא״ — אֵין יִשָּׂא אֶלָּא לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה׳ אֱלֹהֶיךָ״. ״לֹא אֶהְיֶה חוֹבֵשׁ״ — לֹא הָיִיתִי מֵחוֹבְשֵׁי בֵּית הַמִּדְרָשׁ. ״וּבְבֵיתִי אֵין לֶחֶם וְאֵין שִׂמְלָה״ — שֶׁאֵין בְּיָדִי לֹא מִקְרָא וְלֹא מִשְׁנָה וְלֹא גְּמָרָא. וְדִלְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּאִי אָמַר לְהוּ גְּמִירְנָא — אָמְרִי לֵיהּ: אֵימָא לַן! הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר גְּמַר וּשְׁכַח. מַאי ״לֹא אֶהְיֶה חוֹבֵשׁ״ — לֹא אֶהְיֶה חוֹבֵשׁ כְּלָל. אִינִי?! וְהָאָמַר רָבָא: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם עַד שֶׁפָּסְקוּ מִמֶּנָּה בַּעֲלֵי אֲמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלִַם וּרְאוּ נָא וּדְעוּ וּבַקְשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ אִם תִּמְצְאוּ אִישׁ אִם יֵשׁ עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה וְאֶסְלַח לָהּ״! לָא קַשְׁיָא:

3 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על באר הגולה פתח ↗

4 על פי ישעיה ג, ג "שר חמישים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש". ופירש רש"י שם "וחכם חרשים - שכשפותח בדברי תורה נעשו הכל כחרשים". ומקורו בחגיגה יד.

5 חגיגה פתח ↗

״וְתַעֲלוּלִים יִמְשְׁלוּ בָּם״ — אָמַר רַב פָּפָּא בַּר יַעֲקֹב: תַּעֲלֵי בְּנֵי תַעֲלֵי. וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ, עַד שֶׁאָמַר לָהֶם: ״יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד״ — אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁמְּנוֹעָרִין מִן הַמִּצְוֹת, יִרְהֲבוּ בְּמֵי שֶׁמְּמוּלָּא בְּמִצְוֹת כְּרִמּוֹן. ״וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד״ — יָבֹא מִי שֶׁחֲמוּרוֹת דּוֹמוֹת עָלָיו כְּקַלּוֹת, וְיִרְהֲבוּ בְּמִי שֶׁקַּלּוֹת דּוֹמוֹת עָלָיו כַּחֲמוּרוֹת.

11 מדרש תנחומא פתח ↗

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה שׁוֹר אוֹ כֶּשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה וְגוֹ' תהלים לו, ז. צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּמְשְׁלוּ בֶּהָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה' מיכה ו, ב. מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, אֵלּוּ הָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: תְּהוֹמוֹת יְכַסְיֵמוּ שמות טו, ה. צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים. מַה הָרִים הַלָּלוּ מַעֲלִים עֲשָׂבִים, אַף הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים. מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, אֵלּוּ הָרְשָׁעִים. מַה הַתְּהוֹם אֵינוֹ מַעֲלֶה עֲשָׂבִים, אַף הָרְשָׁעִים אֵין לָהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים. צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל. מַה הֶהָרִים הַלָּלוּ רְאוּיִין לְהַזְרִיעַ וְעוֹשִׂין פֵּרוֹת, כָּךְ הַצַּדִּיקִים עוֹשִׂין פֵּרוֹת, וּמֵטִיבִין לְעַצְמָן וּמֵטִיבִין לָאֲחֵרִים. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לַפַּעֲמוֹן שֶׁל זָהָב וְהַגּוֹל שֶׁלּוֹ שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת. כָּךְ הֵם הַצַּדִּיקִים מֵטִיבִין לְעַצְמָן וּמֵטִיבִין לָאֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְּרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ ישעיה ג, י. מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, אֵלּוּ הָרְשָׁעִים. מַה הַתְּהוֹם הַזֶּה אֵינוֹ יָכֹל לְהִזָּרַע וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, כָּךְ הָרְשָׁעִים אֵין לָהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים וְאֵינָן עוֹשִׂין פֵּרוֹת. אֶלָּא מְצֵרִין לְעַצְמָן וְלָאֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אוֹי לְרָשָׁע רָע כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לוֹ שם פסוק יא, רַע לְעַצְמוֹ וְרַע לָאֲחֵרִים. צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל. סָרֵס הַמִּקְרָא וְדָרְשֵׁהוּ, צִדְקָתְךָ עַל מִשְׁפָּטֶיךָ, כְּהַרְרֵי אֵל עַל תְּהוֹם רַבָּה. מַה הֶהָרִים הַלָּלוּ כּוֹבְשִׁין אֶת הַתְּהוֹם שֶׁלֹּא יַעֲלֶה וְיָצִיף אֶת הָעוֹלָם, כָּךְ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים כּוֹבְשִׁין אֶת הַפֻּרְעָנִיּוּת שֶׁלֹּא תָּבֹא לָעוֹלָם. צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל. מַה הֶהָרִים הַלָּלוּ אֵין לָהֶם סוֹף, כָּךְ אֵין סוֹף לְמַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה. מַה הַתְּהוֹם אֵין לוֹ חֵקֶר, כָּךְ אֵין חֵקֶר לְפֻרְעָנוּתָן שֶׁל רְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבֹא. צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵן עוֹשִׂין אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מֵהַרְרֵי אֵל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה עִמָּהֶן צְדָקָה כְּהַרְרֵי אֵל. וְהָרְשָׁעִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מֵהַרְרֵי אֵל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִמָּהֶם עַד תְּהוֹם רַבָּה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֶחָד אֵלּוּ וְאֶחָד אֵלּוּ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִמָּהֶן. וְגוֹבֶה מִן הַצַּדִּיקִים מִעוּט מַעֲשִׂים רָעִים שֶׁעָשׂוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי לְשַׁלֵּם לָהֶם שָׁכָר מֻשְׁלָם לָעוֹלָם הַבָּא. וּמַשְׁפִּיעַ שַׁלְוָה לָרְשָׁעִים וּמְשַׁלֵּם לָהֶם מִעוּט מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁעָשׂוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, לִפְרֹעַ לָהֶם לְעוֹלָם הַבָּא. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מָשַׁל אֶת הַצַּדִּיקִים בְּדִירָתָן, וּמָשַׁל אֶת הָרְשָׁעִים בְּדִירָתָן. מָשַׁל אֶת הַצַּדִּיקִים בְּדִירָתָן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: בְּמִרְעֶה טוֹב אֶרְעֶה אוֹתָם וּבְהָרֵי מְרוֹם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה נְוֵהֶם יחזקאל לד, יד. וּמָשַׁל אֶת הָרְשָׁעִים בְּדִירָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' בְּיוֹם רִדְתּוֹ שְׁאֹלָה הֶאֱבַלְתִּי כִּסֵּתִי עָלָיו אֶת תְּהוֹם, הֵבַלְתִּי כְּתִיב. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי אַמִּי, מָשָׁל, אֵין עוֹשִׂין כִּסּוּי לַגִּיגִית, לֹא שֶׁל כֶּסֶף וְלֹא שֶׁל זָהָב וְלֹא שֶׁל נְחֹשֶׁת וְלֹא שֶׁל בַּרְזֶל, אֶלָּא שֶׁל חֶרֶשׂ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִין בְּמִינוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, גֵּיהִנָּם חֹשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: יְהִי דַּרְכָּם חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּוֹת וּמַלְאַךְ ה' רוֹדְפָם תהלים לה, ו. וְהַתְּהוֹם חֹשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם בראשית א, ב. וְהָרְשָׁעִים חֹשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה בְּמַחְשַׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יֹדְעֵנוּ ישעיה כט, טו, יָבֹא חֹשֶׁךְ וִיכַסֶּה חֹשֶׁךְ, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: כִּי בַּהֶבֶל בָּא וּבַחֹשֶׁךְ יֵלֵךְ וּבַחֹשֶׁךְ שְׁמוֹ יְכֻסֶּה קהלת ו, ד.

14 שבת פתח ↗

אָמְרָה מִדַּת הַדִּין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מַה נִּשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ? אָמַר לָהּ: הַלָּלוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים וְהַלָּלוּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! הָיָה בְּיָדָם לִמְחוֹת וְלֹא מִיחוּ!

16 שבת פתח ↗

וּמַאי רַבִּי מֵאִיר? דְּתַנְיָא: לֹא תֵּצֵא אִשָּׁה בְּמַפְתֵּחַ שֶׁבְּיָדָהּ, וְאִם יָצָאת — חַיֶּיבֶת חַטָּאת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר בְּכוֹבֶלֶת וּבִצְלוֹחִית שֶׁל פִּלְיָיטוֹן. כּוֹבֶלֶת — מַאן דְּכַר שְׁמַהּ? חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: וְכֵן בְּכוֹבֶלֶת וְכֵן בִּצְלוֹחִית שֶׁל פִּלְיָיטוֹן לֹא תֵּצֵא, וְאִם יָצְאָה — חַיֶּיבֶת חַטָּאת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר בְּכוֹבֶלֶת וּבִצְלוֹחִית שֶׁל פִּלְיָיטוֹן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — כְּשֶׁיֵּשׁ בָּהֶם בּוֹשֶׂם, אֲבָל אֵין בָּהֶם בּוֹשֶׂם — חַיֶּיבֶת. אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: זֹאת אוֹמֶרֶת הַמּוֹצִיא אוֹכָלִין פָּחוֹת מִכְּשִׁיעוּר בִּכְלִי — חַיָּיב. דְּהָא אֵין בָּהּ בּוֹשֶׂם כְּפָחוֹת מִכְּשִׁיעוּר בִּכְלִי דָּמֵי, וְקָתָנֵי חַיֶּיבֶת. רַב אָשֵׁי אָמַר: בְּעָלְמָא אֵימָא לָךְ פָּטוּר, וְשָׁאנֵי הָכָא דְּלֵיתֵיהּ לְמַמָּשָׁא כְּלָל. ״וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ״, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: זֶה פִּלְיָיטוֹן. מֵתִיב רַב יוֹסֵף: אַף עַל פִּלְיָיטוֹן גְּזַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ. וְאִי אָמְרַתְּ, מִשּׁוּם תַּעֲנוּג, אַמַּאי לֹא הוֹדוּ לוֹ? אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וּלְטַעְמָיךְ, הָא דִּכְתִיב: ״הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן״ — רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי, חַד אָמַר קְנִישְׁקְנִין, וְחַד אָמַר שֶׁמְּזָרְקִין כּוֹסוֹתֵיהֶן זֶה לָזֶה. הָכִי נָמֵי דַּאֲסִיר? וְהָא רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אִיקְּלַע לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא וְאִישְׁתִּי בִּקְנִישְׁקְנִין, וְלָא אֲמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵּי! אֶלָּא: כׇּל מִידֵּי דְּאִית בֵּיהּ תַּעֲנוּג וְאִית בֵּיהּ שִׂמְחָה — גְּזַרוּ רַבָּנַן, אֲבָל מִידֵּי דְּאִית בֵּיהּ תַּעֲנוּג וְלֵית בֵּיהּ שִׂמְחָה — לָא גְזַרוּ רַבָּנַן. ״הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם״. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מַשְׁתִּינִין מַיִם בִּפְנֵי מִטּוֹתֵיהֶן עֲרוּמִּים. מְגַדֵּף בַּהּ רַבִּי אֲבָהוּ: אִי הָכִי, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גֹּלִים״ — מִשּׁוּם דְּמַשְׁתִּינִין מַיִם בִּפְנֵי מִטּוֹתֵיהֶם עֲרוּמִּים יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גּוֹלִים?! אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים זֶה עִם זֶה, וְדוֹבְקִין מִטּוֹתֵיהֶן זוֹ בָּזוֹ, וּמַחֲלִיפִין נְשׁוֹתֵיהֶן זֶה עִם זֶה, וּמַסְרִיחִין עַרְסוֹתָם בְּשִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהֶן. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְבִיאִין אֶת הָאָדָם לִידֵי עֲנִיּוּת, וְאֵלּוּ הֵן: הַמַּשְׁתִּין מַיִם בִּפְנֵי מִטָּתוֹ עָרוֹם, וּמְזַלְזֵל בִּנְטִילַת יָדַיִם, וְשֶׁאִשְׁתּוֹ מְקַלַּלְתּוֹ בְּפָנָיו. הַמַּשְׁתִּין מַיִם בִּפְנֵי מִטָּתוֹ עָרוֹם, אָמַר רָבָא: לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּמַהְדַּר אַפֵּיהּ לְפוּרְיֵיהּ, אֲבָל לְבָרַאי — לֵית לַן בַּהּ. וּמַהְדַּר אַפֵּיהּ לְפוּרְיֵיהּ, נָמֵי לָא אֲמַרַן אֶלָּא לְאַרְעָא, אֲבָל בְּמָנָא — לֵית לַן בַּהּ. וּמְזַלְזֵל בִּנְטִילַת יָדַיִם, אָמַר רָבָא: לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא מְשָׁא יְדֵיהּ כְּלָל, אֲבָל מְשָׁא וְלָא מְשָׁא — לֵית לַן בַּהּ. וְלָאו מִלְּתָא הִיא, דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: אֲנָא מְשַׁאי מְלֵא חָפְנַי מַיָּא וִיהַבוּ לִי מְלֵא חָפְנַי טֵיבוּתָא. וְשֶׁאִשְׁתּוֹ מְקַלַּלְתּוֹ בְּפָנָיו, אָמַר רָבָא: עַל עִסְקֵי תַּכְשִׁיטֶיהָ. וְהָנֵי מִילֵּי הוּא דְּאִית לֵיהּ וְלָא עָבֵיד. דָּרֵשׁ רָבָא בְּרֵיהּ דְּרַב עִילָּאֵי, מַאי דִכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר ה׳ יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן״ — שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת בְּקוֹמָה זְקוּפָה. ״וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן״ — שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת עָקֵב בְּצַד גּוּדָל. ״וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינַיִם״ — דַּהֲוָה מָלְיָאן כּוּחְלָא לְעֵינַיְיהוּ וּמְרַמְּזָן. ״הָלוֹךְ וְטָפוֹף״ — שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת אֲרוּכָּה בְּצַד קְצָרָה. ״וּבְרַגְלֵיהֶן תְּעַכַּסְנָה״ — אָמַר רַב יִצְחָק דְּבֵי רַבִּי אַמֵּי: מְלַמֵּד שֶׁמַּטִּילוֹת מוֹר וַאֲפַרְסְמוֹן בְּמִנְעֲלֵיהֶן וּמְהַלְּכוֹת בְּשׁוּקֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְכֵיוָן שֶׁמַּגִּיעוֹת אֵצֶל בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל בּוֹעֲטוֹת בַּקַּרְקַע וּמַתִּיזוֹת עֲלֵיהֶם וּמַכְנִיסוֹת בָּהֶן יֵצֶר הָרָע כְּאֶרֶס בְּכָעוּס. מַאי פּוּרְעֲנוּתַיְהִי? — כִּדְדָרֵישׁ רַבָּה בַּר עוּלָּא: ״וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם מַק יִהְיֶה״ — מָקוֹם שֶׁהָיוּ מִתְבַּשְּׂמוֹת בּוֹ נַעֲשָׂה נְמָקִים נְמָקִים. ״וְתַחַת חֲגוֹרָה נִקְפָּה״ — מָקוֹם שֶׁהָיוּ חֲגוּרוֹת בְּצִלְצוֹל נַעֲשָׂה נְקָפִים נְקָפִים. ״וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה קׇרְחָה״ — מָקוֹם שֶׁהָיוּ מִתְקַשְּׁטוֹת בּוֹ נַעֲשָׂה קְרָחִים קְרָחִים. ״וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק״ — פְּתָחִים הַמְּבִיאִין לִידֵי גִּילָה, יִהְיוּ לְמַחֲגֹרֶת שָׂק. ״כִּי תַחַת יֹפִי״ — אָמַר רָבָא, הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: חַלּוֹפֵי שׁוּפְרָא — כֵּיבָא. ״וְסִפַּח ה׳ קׇדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן״ — אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מְלַמֵּד שֶׁפָּרְחָה בָּהֶן צָרַעַת. כְּתִיב הָכָא ״וְשִׂפַּח״, וּכְתִיב הָתָם: ״לַשְׂאֵת וְלַסַּפַּחַת״. ״וַה׳ פׇּתְהֵן יְעָרֶה״. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: שֶׁנִּשְׁפְּכוּ כְּקִיתוֹן, וְחַד אָמַר: שֶׁנַּעֲשׂוּ פִּתְחֵיהֶן כְּיַעַר. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם אַנְשֵׁי שַׁחַץ הָיוּ. אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: בַּמֶּה סָעַדְתָּ הַיּוֹם? בְּפַת עֲמִילָה, אוֹ בְּפַת שֶׁאֵינָהּ עֲמִילָה? בְּיַיִן גּוֹרְדָּלִי, אוֹ

17 פסחים פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ: עֵינָא סָבָא, וְאָמְרִי לַהּ: פַּתְיָא אוּכָּמָא, מִינִּי וּמִינָּךְ תִּסְתַּיֵּים שְׁמַעְתְּתָא. מַתְנִיתִין — בִּדְקָפְדִי אַהֲדָדֵי, בָּרַיְיתָא — דְּלָא קָפְדִי אַהֲדָדֵי.

19 שבת פתח ↗

שׁוֹטְחָן בַּחַמָּה, אֲבָל לֹא כְּנֶגֶד הָעָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסְרִין. וּבְמוֹךְ שֶׁבְּאׇזְנָהּ. תָּנֵי רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל: וְהוּא שֶׁקָּשׁוּר בְּאׇזְנָהּ. וּבְמוֹךְ שֶׁבְּסַנְדָּלָהּ. תָּנֵי רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל: וְהוּא שֶׁקָּשׁוּר לָהּ בְּסַנְדָּלָהּ. וּבְמוֹךְ שֶׁהִתְקִינָה לָהּ לְנִדָּתָהּ. סָבַר רָמֵי בַּר חָמָא לְמֵימַר, וְהוּא שֶׁקָּשׁוּר לָהּ בֵּין יְרֵיכוֹתֶיהָ. אָמַר רָבָא: אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר לָהּ, כֵּיוָן דִּמְאִיס לָא אָתְיָא לְאֵיתוֹיֵי. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי אַבָּא: עָשְׂתָה לָהּ בֵּית יָד, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: מוּתָּר. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַב נַחְמָן בַּר אוֹשַׁעְיָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עָשְׂתָה לָהּ בֵּית יָד — מוּתָּר. רַבִּי יוֹחָנָן נָפֵיק בְּהוּ לְבֵי מִדְרְשָׁא, וַחֲלוּקִין עָלָיו חֲבֵרָיו. רַבִּי יַנַּאי נָפֵיק בְּהוּ לְכַרְמְלִית, וַחֲלוּקִין עָלָיו כׇּל דּוֹרוֹ. וְהָתָנֵי רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל: וְהוּא שֶׁקָּשׁוּר לָהּ בְּאׇזְנָהּ! לָא קַשְׁיָא: הָא דְּמִיהַדַּק, הָא דְּלָא מִיהַדַּק. בַּפִּלְפֵּל וּבְגַלְגַּל מֶלַח. פִּלְפֵּל לְרֵיחַ הַפֶּה, גַּלְגַּל מֶלַח לְדוּרְשִׁינֵּי. וְכׇל דָּבָר שֶׁנּוֹתֶנֶת לְתוֹךְ פִּיהָ. זַנְגְּבִילָא, אִי נָמֵי דָּרְצוּנָא. שֵׁן תּוֹתֶבֶת שֵׁן שֶׁל זָהָב, רַבִּי מַתִּיר וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. אָמַר רַבִּי זֵירָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁל זָהָב, אֲבָל בְּשֶׁל כֶּסֶף דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: בְּשֶׁל כֶּסֶף דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. שֶׁל זָהָב, רַבִּי מַתִּיר וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. אָמַר אַבָּיֵי: רַבִּי וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר כּוּלְּהוּ סְבִירָא לְהוּ דְּכֹל מִידֵּי דְּמִיגַּנְּיָא בֵּיהּ לָא אָתְיָא לְאַחְוֹיֵי. רַבִּי — הָא דַּאֲמַרַן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר — דְּתַנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר בְּכוֹבֶלֶת וּבִצְלוֹחִית שֶׁל פִּלְיָיטוֹן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר — דְּתַנְיָא, כְּלָל אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: כׇּל שֶׁהוּא לְמַטָּה מִן הַסְּבָכָה יוֹצְאָה בּוֹ, לְמַעְלָה מִן הַסְּבָכָה — אֵינָהּ יוֹצְאָה בּוֹ. מַתְנִי׳ יוֹצְאָה בְּסֶלַע שֶׁעַל הַצִּינִּית. הַבָּנוֹת קְטַנּוֹת יוֹצְאוֹת בְּחוּטִין, וַאֲפִילּוּ בְּקֵיסָמִין שֶׁבְּאׇזְנֵיהֶם. עַרְבִיּוֹת יוֹצְאוֹת רְעוּלוֹת וּמָדִיּוֹת פְּרוּפוֹת, וְכׇל אָדָם — אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בַּהֹוֶה. פּוֹרֶפֶת עַל הָאֶבֶן וְעַל הָאֱגוֹז וְעַל הַמַּטְבֵּעַ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּפְרוֹף לְכַתְּחִלָּה בְּשַׁבָּת. גְּמָ׳ מַאי צִינִּית? בַּת אַרְעָא. וּמַאי שְׁנָא סֶלַע? אִילֵּימָא כֹּל מִידֵּי דַּאֲקוֹשָׁא מְעַלֵּי לַהּ, לֶיעְבַּד לַהּ חַסְפָּא! אֶלָּא מִשּׁוּם שׁוּכְתָּא — לֶיעְבַּד לָהּ טַסָּא! אֶלָּא מִשּׁוּם צוּרְתָּא, לֶיעְבַּד לָהּ פּוּלְסָא! אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ כּוּלְּהוּ מְעַלּוּ לָהּ. הַבָּנוֹת יוֹצְאוֹת בְּחוּטִין. אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל לָא שָׁבֵיק לְהוּ לִבְנָתֵיהּ דְּנָפְקָן בְּחוּטִין, וְלָא שָׁבֵיק לְהוּ גָּנְיָאן גַּבֵּי הֲדָדֵי, וְעָבֵיד לְהוּ מִקְוָאוֹת בְּיוֹמֵי נִיסָן וּמַפָּצֵי בְּיוֹמֵי תִשְׁרֵי. לָא שָׁבֵיק לְהוּ יוֹצְאוֹת בְּחוּטִין, וְהָאֲנַן תְּנַן: הַבָּנוֹת יוֹצְאוֹת בְּחוּטִין! בְּנָתֵיהּ דַּאֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל דְּצִבְעוֹנִין הֲווֹ. לָא שָׁבֵיק לְהוּ גָּנְיָאן גַּבֵּי הֲדָדֵי, לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב הוּנָא. דְּאָמַר רַב הוּנָא: נָשִׁים הַמְסוֹלְלוֹת זוֹ בָּזוֹ

20 תוספות על בבא בתרא פתח ↗

כבינתי לבתי. פי' רבינו שמואל נושק"א בלע"ז שחוגרת בה צוארה ואין נראה לר"י מדאמר בשבת פרק במה אשה יוצאה שבת דף סב. ולא תצא בכוליאר וקאמרי' בגמרא מאי בכוליאר אמר רב מכבנתא היינו כבינתי דהכא ופי' רש"י התם נושקא ולמה אסור לצאת בו בשבת והלא אינו עשוי אלא דרך מלבוש ושלפא ומחוי נמי לא שייך ביה כיון שתגלה בשרה ועוד אמרי' ביומא פרק אמר להם הממונה דף כה. גבי כהנים תנא היו עומדים בכוליאר פירוש עומדין בעיגול ע"כ נראה לר"י כפירוש הערוך שפירש בכוליאר הוא כעין עטרה ומ"מ יש בה שום דבר חד כדאמרי' בשילהי דשבת דף קנו: דשקלה למכבנא ויהבא בעיני דחיויא וכבינתי דהכא אין לפרש נושקא אפילו תחלק בין מכבנתא דשבת לכבינתי דהכא דהא כתיב בישעי' ג ובתי הנפש והלחשים ופי' רש"י שם בתי הנפש נושקא שהיא כנגד שהנפש נתון שם וכתוב נמי והרדידים ומתרגמינן כבינתי ועוד תנן במס' כלים פכ"ט מ"א והסגוס והרדיד כו' ופירש בערוך דהיינו רדידים וקרוי בלשון ישמעאל ריד"א והוא צעיף דק שהאשה מתכסה בה ראשה ותכס בצעיף ותתעלף מתרגם בתרגום ירושלמי רדידא בראשית לח:

26 בבא קמא פתח ↗

מַאי מַשְׁמַע? שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ״יָצָא אִישׁ פְּלוֹנִי נָקִי מִנְּכָסָיו, וְאֵין לוֹ בָּהֶם הֲנָאָה שֶׁל כְּלוּם״.

1 מֵסִיר מִירוּשָׁלִַם וגו׳. כֻּלָּהּ מְפֹרֶשֶׁת בְּמַסֶּכֶת חֲגִיגָה חגיגה יד א: שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה קְלָלוֹת קִלֵּל יְשַׁעְיָה אֶת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ עַד שֶׁאָמַר ״יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד״ ישעיהו ג:ה:

2 וְקֹסֵם. זֶה מֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר ״קֶסֶם עַל שִׂפְתֵי מֶלֶךְ״ משלי טז:י:

3 יוֹעֵץ. יוֹדֵעַ לְעַבֵּר שָׁנִים וְלִקְבּוֹעַ חֳדָשִׁים:

4 וַחֲכַם חֲרָשִׁים. שֶׁכְּשֶׁפּוֹתֵחַ בְּדִבְרֵי תוֹרָה נַעֲשׂוּ הַכֹּל כְּחֵרְשִׁים:

5 וּנְבוֹן לָחַשׁ. רָאוּי לִמְסוֹר לוֹ סִתְרֵי תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנוּ בְּלַחַשׁ, כְּגוֹן מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית וּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה:

6 וְנָתַתִּי נְעָרִים שָׂרֵיהֶם. אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הַמְנֹעָרִים מִן הַמִּצְוֹת:

7 וְתַעֲלוּלִים יִמְשְׁלוּ בָם. שׁוּעָלִים, בְּנֵי אָדָם חֲלָשִׁים. וַאֲנִי אוֹמֵר לְפִי פְּשׁוּטוֹ: תַּעֲלוּלִים לֵיצָנֵי בְּנֵי אָדָם הַמִּתְעוֹלְלִים בָּהֶן וּמְבַזִּין אוֹתָם, כְּמוֹ איוב טז:טו ״וְעוֹלַלְתִּי בֶּעָפָר קַרְנִי״, שמות י:ב ״אֶת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי״:

8 וְנִגַּשׂ הָעָם. יִהְיוּ דְחוּקִין וּנְגוּשִׁין זֶה עַל זֶה בְּתִיגוּר וְחִירוּם:

9 יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן. יִתְגַּדֵּל הַנַּעַר עַל הַזָּקֵן:

10 וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד. כִּפְשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ חגיגה יד א: יָבֹא מִי שֶׁחֲמוּרוֹת דּוֹמוֹת עָלָיו כְּקַלּוֹת, וְיִרְהַב בְּמִי שֶׁהַקַּלּוֹת דּוֹמוֹת עָלָיו כִּכְבֵדוֹת:

11 כִּי יִתְפֹּשׂ אִישׁ בְּאָחִיו. כַּאֲשֶׁר יִתְפֹּשׂ אִישׁ בְּאָחִיו בְּבֵית אָבִיו לֵאמֹר: ״עָשִׁיר אַתָּה בַּתּוֹרָה, וּמְחֻוֶּרֶת הִיא בְּיָדְךָ כַּשִּׂמְלָה״:

12 קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ. וּתְלַמְּדֵנוּ:

13 וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת. שֶׁאָנוּ נִכְשָׁלִים בָּהּ בְּאִסּוּר אוֹ בְּהֶתֵּר, בְּטֻמְאָה אוֹ בְּטָהֳרָה, תַּחַת יָדֶיךָ הוּא, שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ לְהוֹרוֹת לָנוּ. דָּבָר אַחֵר: שִׂמְלָה לְךָ לְהַלְבִּישׁ עָרוֹם:

14 וְהַמַּכְשֵׁלָה. פיילנצ״א בלע״ז מֶחְסְרוֹנִי שֶׁאֲנִי מְחֻסַּר לֶחֶם תַּחַת יָדֶךָ לְהַסְפִּיקֵנִי, וּלְכָךְ קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ. וְהוּא מֵשִׁיב: בְּבֵיתִי אֵין לֶחֶם וְאֵין שִׂמְלָה, וּמַה טִיבִי לְקָצִין?

15 יִשָּׂא בַיּוֹם הַהוּא. אֵין ״יִשָּׂא״ אֶלָּא לְשׁוֹן שְׁבוּעָה: הוּא יִשָּׁבַע לָהֶם, לֹא אֶהְיֶה חוֹבֵשׁ – לֹא אֶהְיֶה מֵחוֹבְשֵׁי בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וּבְבֵיתִי אֵין לֶחֶם וְשִׂמְלָה – אֵין בְּיָדִי לֹא טַעַם מִשְׁנָה וְלֹא טַעַם אַגָּדָה. דָּבָר אַחֵר לְפִי פְּשׁוּטוֹ: לֹא אֶהְיֶה חוֹבֵשׁ – לֹא אֶהְיֶה שׁוֹפֵט, שֶׁהוּא חוֹבֵשׁ אֶת הַנִּדּוֹנִים בְּבֵית הַסֹּהַר:

16 כִּי כָשְׁלָה יְרוּשָׁלִַם. כֻּלָּם חֲסֵרִים וּנְפוּלִים, וְאֵין עוֹזֵר זֶה לָזֶה. וְלָמָּה? כִּי מֵאֲנוּ לִשְׁמֹעַ, וְעַתָּה כֻּלָּם מַכְעִיסִים:

17 כִּי לְשׁוֹנָם וּמַעַלְלֵיהֶם אֶל ה׳. לְנֶגְדּוֹ, לְהַכְעִיסוֹ:

18 לַמְרוֹת עֵינֵי כְבוֹדוֹ. לְהַקְנִיט לִפְנֵי כְּבוֹדוֹ. דָּבָר אַחֵר: עִנְיְנֵי כְּבוֹדוֹ:

19 הַכָּרַת פְּנֵיהֶם. עָוֹן שֶׁהֵם מַכִּירִים פָּנִים בַּדִּין, הִיא עָנְתָה בָּם לְפָנַי. לָשׁוֹן אַחֵר: הַכָּרַת פְּנֵיהֶם – נִכָּרִים הֵם בְּעַזּוּת פְּנֵיהֶם:

20 כִּסְדֹם הִגִּידוּ. לֹא כִחֵדוּ, בְּפַרְהֶסְיָא עָשׂוּ:

21 אִמְרוּ לְמִי שֶׁהוּא צַדִּיק כִּי טוֹב עָשָׂה:

22 אוֹי לְרָשָׁע רָע. שֶׁהוּא רַע לְעַצְמוֹ וְרַע לַאֲחֵרִים; גּוֹרֵם רָעָה לוֹ וְלַאֲחֵרִים. בְּתַנְחוּמָא תנחומא, אמור ה. וְהַמִּקְרָא מוּסָב עַל אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב לוֹ, וְאוֹי לוֹ לְרָשָׁע רָע:

23 נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל. לֵיצָנִים הֵם:

24 וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ. נָשִׁים נוֹאֲפוֹת מָשְׁלוּ בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַטָּה ״יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן״ ישעיהו ג:טז, וְהִטּוּ לִבָּם לְרָעָה. לְפִיכָךְ כָּל חַלָּשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם לְשׁוֹן נוֹשִׁים:

25 מְאַשְּׁרֶיךָ. מַדְרִיכֶיךָ, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לְאַשְּׁרֶךָ בְּדֶרֶךְ טוֹב, הֵם מַתְעִים אוֹתָם:

26 בִּלֵּעוּ. קִלְקְלוּ:

27 נִצָּב לָרִיב. שֶׁל יִשְׂרָאֵל מְעֻמָּד, שֶׁלֹּא לְדַקְדֵּק בְּדִינָם:

28 וְעֹמֵד לָדִין עַמִּים. וּמִתְעַכֵּב וּמַאֲרִיךְ בְּדִינָן שֶׁל אֻמּוֹת. עֲמִידָה זוֹ לְשׁוֹן עַכָּבָה:

29 ה׳ בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא עִם זִקְנֵי עַמּוֹ. שֶׁהָיָה לָהֶם לִמְחוֹת שבת נה., וְלְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אוֹמֵר: אַתֶּם בִּעַרְתֶּם אֶת כַּרְמִי, אֲנִי קָצַפְתִּי מְעַט וְאַתֶּם עֲזַרְתֶּם לְרָעָה זכריה א:ו:

30 גְּזֵלַת הֶעָנִי. דּוֹר שֶׁהָיוּ עֲנִיִּים בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. כָּל זֶה בְּמִדְרַשׁ אַגָּדָה שבת נד ב; נה א, וּלְפִי מַשְׁמָעוּת פְּשׁוּטוֹ, כָּל הָעִנְיָן עַל יִשְׂרָאֵל, וְעוֹמֵד לָדִין עַמִּים הֵם הַשְּׁבָטִים:

31 וְאַתֶּם בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם. הַזְּקֵנִים וְהַשָּׂרִים אָכְלוּ אֶת שְׁאָר הָעָם:

32 מַלָּכֶם. כְּמוֹ מַה לָּכֶם:

33 תִּטְחָנוּ. תְּכַתְּתוּ וּתְמַעֲיטוּ, לְבַזּוֹת בְּדִינָם:

34 וַיֹּאמֶר ה׳. עַל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר מָשְׁלוּ בְּעַמִּי, יַעַן כִּי גָבְהוּ וְגוֹ׳:

35 וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם. לְשׁוֹן הַבָּטָה. דָּבָר אַחֵר: צוֹבְעוֹת עֵינֵיהֶם בְּסִקְרָא וּבְכָחוֹל:

36 הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה. לְשׁוֹן דָּבָר צָף עַל גַּבֵּי חֲבֵירוֹ, כְּמוֹ דברים יא:ד ״אֲשֶׁר הֵצִיף״, וּמְתַרְגְּמִינָן ״דְּאַטֵיף״. כָּךְ הָיְתָה אֲרֻכָּה מְהַלֶּכֶת בֵּין שְׁתֵּי קְצָרוֹת, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נִרְאֵית צָפָה לְמַעְלָה מֵהֶם שבת סב א. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״וּבְפַוָּתְהוֹן מְקַפָּן״, הָיוּ קוֹשְׁרוֹת פֵּאוֹת נָכְרִיּוֹת, קְלִיעַת שְׂעָרוֹת תְּלוּשִׁין כּוֹרְכוֹת עִם קְלִיעוֹתֵיהֶן, שֶׁיֵּרָאוּ גַּסּוֹת וְטָפוֹפוֹת:

37 וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה. כְּשֶׁהָיוּ עוֹבְרוֹת בַּשּׁוּק אֵצֶל בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל, דּוֹרַסְתּוֹ בְּרַגְלוֹ וְרוֹמֶזֶת לוֹ צַד חִבַּת נוֹאֲפוֹת, כְּדֵי לְהַבְעִיר בּוֹ יֵצֶר הָרָע כְּעֶכֶס זֶה שֶׁל נָחָשׁ. ״עֶכֶס״ משלי ז:כב הוּא אֶרֶס שֶׁל נָחָשׁ:

38 וְשִׂפַּח. לְשׁוֹן צָרַעַת, כְּמוֹ ויקרא יג: ״מִסְפַּחַת הִיא״. וְעַל שֶׁנִּכְתַּב בְּשִׁי״ן דָּרְשׁוּ בּוֹ רַבּוֹתֵינוּ פסיקתא דרב כהנא יז: שֶׁתֵּעָשֶׂינָה שְׁפָחוֹת מְכֻדָּנוֹת, וְיֵשׁ שֶׁדְּרָשׁוּהוּ שם שֶׁהִרְבָּה בָּהֶן מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת שֶׁל כִּנִּים. פָּתְהֵן יְעָרֶה. כֵּלֵיהֶן יְעָרֶה, לְשׁוֹן אֲרַמִּי הִיא ״פַּתְיָא אוּכְמָא״ פסחים פח.. הֵן הָיוּ אוֹמְרוֹת ישעיהו ה:ט ״יְמַהֵר יָחִישָׁה מַעֲשֵׂהוּ״, שַׂר רוֹאֶה אוֹתִי וְנוֹטֵל אוֹתִי. כְּשֶׁבָּא הַפֻּרְעָנוּת הָיוּ שָׂרֵי נְבוּכַדְנֶצַּר נוֹטְלִין אוֹתָן לִהְיוֹת לְנָשִׁים מֵחֲמַת יָפְיָן, וְרָמַז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהָיוּ שׁוֹפְעוֹת כְּאָדָם הַמְעָרֶה מִכְּלִי אֶל כְּלִי, וְכַאֲשֶׁר נֶעֶנְשׁוּ בְּדַם נִדָּה וְהָיוּ נִמְאָסוֹת עֲלֵיהֶן וּמַשְׁלִיכִין אוֹתָן לָאָרֶץ מֵעַל קְרוֹנוֹת שֶׁלָּהֶן. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״יְקָרְהוֹן יַעְדִּי״׃

39 פָּתְהֵן. לְשׁוֹן רֹחַב, לְשׁוֹן גֹּדֶל:

40 בַּיּוֹם הַהוּא. לֶעָתִיד לָבֹא, כְּשֶׁיָּבֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָשִׁיב אֶת יִשְׂרָאֵל אֵלָיו, יָסִיר ה׳ מֵהֶם אֶת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים, שֶׁלֹּא יְהוּ תוֹלִין תִּפְאַרְתָּם בְּנוֹי תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים וְדִבְרֵי נְבָלָה:

41 הָעֲכָסִים. הַמִּנְעָלִים אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם, אֲשֶׁר בָּהֶם תְּעַכֵּסְנָה:

42 וְהַשְּׁבִיסִים. מִינֵי שְׂבָכָה לְתַכְשִׁיטֵי הָרֹאשׁ, וְהַרְבֵּה יֵשׁ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה נגעים יא:א שָׁבִיס שֶׁל שְׂבָכָה:

43 וְהַשַּׂהֲרֹנִים. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם ״וְסִבְכַיָּא״:

44 הַנְּטִיפוֹת. ״עוּנְקַיָּא״, לָשׁוֹן ״וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ״ משלי א:ט. וְלָשׁוֹן נְטִיפוֹת עַל שֵׁם שֶׁתְּלוּיוֹת עַל הַצַּוָּאר וְנוֹטְפוֹת עַל הֶחָזֶה, וְהֵן כְּמִין מַרְגָּלִיּוֹת נְקוּבוֹת וַחֲרוּזוֹת בְּחוּט, ובלע״ז מושטינצא״ש:

45 וְהַשֵּׁירוֹת. צְמִידֵי הַזְּרוֹעַ, דְּמִתַּרְגֵּם ״וְשִׁירַיָּא״:

46 וְהָרְעָלוֹת. צָנִיף שֶׁמַּצְנִיפוֹת כָּל פַּרְצוּפֵיהֶם חוּץ מִגַּלְגַּל הָעַיִן, כְּדֵי שֶׁיִּתְאַוֶּה אָדָם לִזּוֹן בְּמַרְאוֹת הַלְּסָתוֹת. סא"א לָשׁוֹן אַחֵר: וְהָרְעָלוֹת – מִינֵי סַרְבָּלִים נָאִים לְהִתְעַטֵּף בָּהֶן, וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה יֵשׁ ״מָדִיּוֹת רְעוּלוֹת״ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת סה א:

47 הַפְּאֵרִים. תַּרְגּוּם ״כְּלִילִיָּא״, כְּמוֹ שמות לט:כח ״פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעוֹת״:

48 וְהַצְּעָדוֹת. אֶצְעָדָה שֶׁל שׁוֹקַיִם:

49 וְהַקִּשֻּׁרִים. כְּמַשְׁמָעוֹ, קִשּׁוּרִים קְצָרִים שֶׁקּוֹשְׁרִין בָּהֶן שְׂעָרָן, וְיֵשׁ שֶׁעוֹשִׂין אוֹתוֹ מֻזְהָבִים, פרשיינ״ש בלע״ז:

50 וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ. שֶׁכְּנֶגֶד הַלֵּב, נושק״א בלע״ז:

51 וְהַלְּחָשִׁים. נִזְמֵי הָאֹזֶן, מָקוֹם שֶׁלּוֹחֲשִׁין לָהּ שָׁם:

52 הַמַּחֲלָצוֹת. ״כִּתּוּנַיָּא״, כְּמוֹ שמואל ב ב:א ״וְקַח אֶת חֲלִיצָתוֹ״, שֶׁהַגּוּף מְלֻבָּשׁ בָּהֶם, וּכְשֶׁפּוֹשְׁטִין אוֹתָם חוֹלְצִין אוֹתָם מִן הַגּוּף:

53 וְהַמַּעֲטָפוֹת. מַצָּעוֹת הַמִּטָּה, כְּתַרְגּוּמוֹ: ״שׁוֹשִׁיפַיָּא״. וְהַמִּטְפָּחוֹת – מַפּוֹת:

54 וְהַחֲרִיטִים. תַּרְגּוּמוֹ ״מַחְכַּיָּא״, דְּפוּס שֶׁל בֵּית הָרֶחֶם, כְּדִמְתַרְגְּמִינָן ״וְכוּמָז״ שמות לה:כב ״מָחוֹךְ״:

55 וְהַגִּלְיֹנִים. הֵן הַמַּרְאוֹת, כְּתַרְגּוּמוֹ: ״מַחְזְיָתָא״ ספייקיי״ו בלע״ז, עַל שֵׁם שֶׁמְּגַלּוֹת צוּרוֹת הַפָּנִים קְרוּיִין גִּלְיוֹנִים, אוֹ שֶׁמָּא מַרְאוֹת שֶׁלָּהֶם נִגְלָלוֹת הָיוּ:

56 וְהַסְּדִינִים. שֶׁל פִּשְׁתָּן הֵם, הַמִּתְעַטְּפִין בָּהֶם:

57 וְהַצְּנִיפוֹת. מולקי״נש בלע״ז:

58 וְהָרְדִידִים. ״כְּבִינְתָא״ פרמל״ץ בלע״ז, וְהֵם שֶׁל זָהָב שֶׁמְּכַבְּנִין בָּהּ הַסִּרְבָּל שֶׁהָאִשָּׁה מִתְעַטֶּפֶת בּוֹ:

59 וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם מַק. מָקוֹם שֶׁהָיוּ מִתְבַּשְּׂמוֹת בּוֹ יִהְיֶה נִמָּק:

60 וְתַחַת חֲגוֹרָה נִקְפָּה. מָקוֹם שֶׁחוֹגְרָה שָׁם, יִהְיֶה נִיקָף, נֶחְתָּךְ בַּחֲבוּרוֹת וְרִשּׁוּמֵי מַכּוֹת, כְּמוֹ ״וְאַחַר עוֹרִי נִקְּפוּ״ איוב יט:כו, ״וְנִקַּף סִבְכֵי הַיַּעַר״ ישעיהו י:לד:

61 וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה. מָקוֹם שֶׁהָיוּ עוֹשׂוֹת בּוֹ הַמַּעֲשֶׂה הָאָמוּר לְמַעְלָה ״הָלוֹךְ וְטָפוֹף תֵּלַכְנָה״ ישעיהו ג:טז, וְהוּא בְּגבַהּ הָרֹאשׁ, שָׁם תִּהְיֶה מִקְשֶׁה קָרְחָה, מַכָּה הַמַּקְרַחַת אֶת הָרֹאשׁ. מִקְשֶׁה לְשׁוֹן ״דָּא לְדָא נָקְשָׁן״ דניאל ה:ו. וַאֲנִי הָיִיתִי מְפָרְשׁוֹ: תַּחַת הַמַּעֲשֶׂה מִקְשֶׁה, מָקוֹם שֶׁהָיוּ שָׁם חֲגוּרוֹת נוֹתְנוֹת טַסֵּי הַזָּהָב הָעֲשׂוּיוֹת מִקְשֶׁה בטדי״ץ בלע״ז, אֶלָּא שֶׁהוּא נָקוּד פַּתַּח וְהוּא בַּמְּסוֹרָה בַּעֲשָׂרָה נְקוּדִים פַּתַּח, וְאֵין אֶחָד מֵהֶם דָּבוּק לְתֵיבָה שֶׁל אַחֲרָיו, וְכָל מַעֲשֶׂה שֶׁהוּא דָּבוּק לְתֵיבָה שֶׁל אַחֲרָיו נָקוּד קָמַץ:

62 וְתַחַת פְּתִיגִיל. וַהֲוֵי ספרים אחרים: הֲרֵי כִּשְׁתֵּי תֵיבוֹת: פְּתִי גִיל, כְּלִי שֶׁהוּא מְבִיאָן לִידֵי גִילָה, וְהוּא בֵּית הָרֶחֶם הָאָמוּר לְמַעְלָה ״פִּתְהֶן״ ישעיהו ג:יז. חִלּוּף אוֹתָהּ גִילָה תִּהְיֶה מַחֲגֹרֶת שַׂק בְּכָל מָתְנֶיהָ:

63 כִּי תַחַת יֹפִי. כִּי זֹאת הוֹגֶנֶת לִהְיוֹת לָהֶם תַּחַת יֹפִי שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּחֲצוֹת בּוֹ:

64 מְתַיִךְ. גִּבּוֹרֶיךָ, מְתֵי מִלְחֲמוֹתֶיךָ הַיּוֹצְאִים בַּצָּבָא בְּמִנְיָן:

65 וְאָנוּ. לְשׁוֹן אֲנִינָה:

66 פְּתָחֶיהָ. שַׁעֲרֵי עֲיָרוֹת וּבָתִּים, בְּכָל שְׁעָרֶיהָ יְהֵא הֶסְפֵּד:

67 וְנִקָּתָה. וְתִתְרוֹקֵן מִכֹּל, כְּמוֹ ״וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָכֶם נִקְיוֹן שִׁנַּיִם״ עמוס ד:ו. וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה: יָצָא פְּלוֹנִי נָקִי מִנְּכָסָיו בבא קמא מא א:

68 לָאָרֶץ תֵּשֵׁב. מִגֹּבַהּ לְשִׁפְלוּת, ״יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ״ איכה ב:י בְּתִשְׁעָה בְּאָב:

17 איכה רבה פתח ↗

לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ כֹּל ישְׁבֵי תֵבֵל, אַרְבָּעָה מְלָכִים הָיוּ, מַה שֶּׁתָּבַע זֶה לֹא תָבַע זֶה, וְאֵלּוּ הֵן: דָּוִד, וְאָסָא, יְהוֹשָׁפָט, וְחִזְקִיָּהוּ. דָּוִד אָמַר תהלים יח, לח: אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִֹּׂיגֵם וגו', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי עוֹשֶׂה כֵן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב שמואל א ל, יז: וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף וְעַד הָעֶרֶב לְמָחֳרָתָם. מַהוּ לְמָחֳרָתָם, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר לִשְׁתֵּי לֵילוֹת וְיוֹם אֶחָד, וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאִיר לוֹ בַּלֵּילוֹת בְּזִיקִין וּבְרָקִים, כְּמָה דִּתְנֵינַן תַּמָּן עַל הַזִּיקִין וְעַל הַזְּוָעוֹת וְעַל הַבְּרָקִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תהלים יח, כט: כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי וגו'. עָמַד אָסָא וְאָמַר, אֵין בִּי כֹּחַ לַהֲרֹג לָהֶם, אֶלָּא אֲנִי רוֹדֵף אוֹתָם וְאַתָּה עוֹשֶׂה. אָמַר לוֹ אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר דברי הימים ב יד, יב: וַיִּרְדְּפֵם אָסָא וגו' כִּי נִשְׁבְּרוּ לִפְנֵי ה' וְלִפְנֵי מַחֲנֵהוּ וַיִּשְׂאוּ שָׁלָל הַרְבֵּה מְאֹד, לִפְנֵי אָסָא אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לִפְנֵי ה' וְלִפְנֵי מַחֲנֵהוּ. עָמַד יְהוֹשָׁפָט וְאָמַר, אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרֹג וְלֹא לִרְדֹּף, אֶלָּא אֲנִי אוֹמֵר שִׁירָה וְאַתָּה עוֹשֶׂה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר דברי הימים ב כ, כב: וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה וגו'. עָמַד חִזְקִיָּהוּ וְאָמַר, אֲנִי אֵין בִּי כֹּחַ לֹא לַהֲרֹג וְלֹא לִרְדֹּף וְלֹא לוֹמַר שִׁירָה, אֶלָּא אֲנִי יָשֵׁן עַל מִטָּתִי וְאַתָּה עוֹשֶׂה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר מלכים ב יט, לה: וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר וגו'. כַּמָּה נִשְׁתַּיֵּר מֵהֶם, רַב אָמַר עֲשָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה י, יט: וְנַעַר יִכְתְּבֵם, שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל נַעַר לִהְיוֹת כּוֹתֵב יו"ד. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר שִׁשָּׁה, שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל נַעַר לִהְיוֹת שׂוֹרֵט שְׂרִיטָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר חֲמִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה יז, ו: שְׁנַיִם שְׁלשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר תִּשְׁעָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ישעיה יז, ו: אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה בִּסְעִפֶיהָ פֹּרִיָּה. רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילָאי אָמַר אַרְבָּעָה עָשָׂר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ישעיה יז, ו: שְׁנַיִם שְׁלשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר אַרְבָּעָה חֲמִשָׁה בִּסְעִפֶיהָ פֹּרִיָּה. בֵּין כְּדִבְרֵי אֵלּוּ בֵּין כְּדִבְרֵי אֵלּוּ הַכֹּל מוֹדִים שֶׁנְּבוּכַדְנֶצַּר אֶחָד מֵהֶם הָיָה, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵה וְהַחֲרֵב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אָמַר לָא בָּעֵי אֶלָּא מְצַמְצְמָא יָתִי מֶיעֱבַד לִי כְּמָה דַּעֲבַד לְסָבִי, מֶה עָשָׂה בָּא וְיָשַׁב בְּדַפְנֵי שֶׁל אַנְטוֹכְיָא, וְשָׁלַח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים לְהַחֲרִיב אֶת יְרוּשָׁלַיִם, עָשָׂה שָׁם שָׁלשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה, בְּכָל יוֹם מַקִּיף אֶת יְרוּשָׁלַיִם וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְכָבְשָׁהּ, וְכֵיוָן שֶׁלֹא הָיָה יָכוֹל לִכְבּשׁ בִּקֵּשׁ לַחֲזֹר, נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלִבּוֹ הִתְחִיל מְמַדֵּד בַּחוֹמָה וְהָיְתָה שׁוֹקַעַת בְּכָל יוֹם טְפָחַיִּם וּמֶחֱצָה עַד שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ, וְכֵיוָן שֶׁשָּׁקְעָה כֻּלָּהּ נִכְנְסוּ הַשֹּׂוֹנְאִים לִירוּשָׁלַיִם, עַל אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אוֹמֵר: לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ כֹּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל כִּי יָבֹא צַר וְאוֹיֵב בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלָיִם.

« רש"י על ישעיהו ב׳:כ״ב רש"י על ישעיהו ד׳:א׳ »