רש"י על ישעיהו ל״ד:ד׳

4 וְנָמַקּוּ כָּל צְבָא הַשָּׁמָיִם. יִפְחֲדוּ כְּשֶׁאַשְׁלִיךְ אֶת שָׂרֵי אַשּׁוּר וּבָבֶל:

5 וְנָגֹלּוּ. לְשׁוֹן ׳גּוֹלֵל׳, וְנָגֹלּוּ כַסֵּפֶר הַשָּׁמָיִם תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְיִתְמְחוֹן מִתְּחוֹת שְׁמַיָּא כְּמָא דְאָמַר עֲלֵיהֶן בְּסִיפְרָא״. וַאֲנִי מְפָרְשׁוֹ לְפִי הָעִנְיָן: מִפְּנֵי שֶׁעַכְשָׁיו הַטּוֹבָה וְהָאוֹרָה לָרְשָׁעִים, לִכְשֶׁיִּתְמַחוּ וְיֵחָרְבוּ יִהְיֶה דוֹמֵם הָעוֹלָם חֹשֶׁךְ עֲלֵיהֶם, כְּאִלּוּ נִגְלַל הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר כִּגְלִילַת סֵפֶר:

6 יִבּוֹל. יִכְמוֹשׁ:

7 וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה. ׳כְּמֵשָׁה׳ בָּאִילָן קְרוּיָה ׳נוֹבֶלֶת׳, וְזֶהוּ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ברכות מ ב: מַאי נוֹבְלוֹת? בּוֹשְׁלֵי כּוֹמְרָא, שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ בַּכֹּמֶר; לְאַחַר לְקִיטָתָן צוֹבְרָן, וּמִתְחַמְּמוֹת וּמִתְבַּשְּׁלוֹת: