מקור ישעיהו ל״ג:ד׳
4 וְאֻסַּ֣ף שְׁלַלְכֶ֔ם אֹ֖סֶף הֶחָסִ֑יל כְּמַשַּׁ֥ק גֵּבִ֖ים שֹׁקֵ֥ק בּֽוֹ׃
פירוש רש"י על ישעיהו ל״ג:ד׳
4 וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם. זֶה מוּסָב עַל ״כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד יִבְגְּדוּ בָךְ״ ישעיהו לג:א. וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם – אַתֶּם הַבּוֹגְדִים אֶת עַמִּי, בְּבֹא פְּקֻדַּתְכֶם יָבֹזּוּ אֶתְכֶם שְׁאֵרִית עַמִּי, וְיַאַסְפוּ שְׁלַלְכֶם כַּאֲסִיפַת חָסִיל, שֶׁאוֹסֵף לוֹ תְּבוּאָה בַּקַּיִץ, כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ, אַף כָּאן יָבֹזּוּ אִישׁ לוֹ:
5 כְּמַשַּׁק גֵּבִים שׁוֹקֵק. כְּקוֹל נַהַם מַיִם הַנֶּאֱסָפִים וְנוֹפְלִין בַּגֵּבִים בְּנַהַם, כֵּן יִנְהֲמוּ הַבָּאִים לִשְׁלוֹל וְלָבֹז. מַשַּׁק לְשׁוֹן ׳נַהַם׳, כְּמוֹ משלי כח:טו ״אֲרִי נוֹהֵם וְדֹב שׁוֹקֵק״, וְכֵן ״מִמְשַׁק חָרוּל״ צפניה ב:ט – כְּשֶׁהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בַּחֲרוּלִים וְהֵם מַכִּים זֶה עַל זֶה נוֹתְנִים קוֹל, וְכֵן ״בָּעִיר יְשֹׁקּוּ״ יואל ב:ט:
6 גֵּבִים. כְּמוֹ ״לַחְשֹׂף מַיִם מִגֶּבֶא״ ישעיהו ל:יד, וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ בְּאַגָּדַת חֵלֶק סנהדרין צד ב בְּבִזַּת אֻכְלוּסֵי סַנְחֵרִיב: