רש"י על ישעיהו כ״א:ה׳

5 צָפֹה הַצָּפִית. זְקוֹף הַמְּנוֹרָה, בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה סג יד צָוְוחִין לִמְנַרְתָּא צָפִיתָא:

6 אָכוֹל שָׁתֹה. וּמִתּוֹךְ הָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה צָעֲקוּ: קוּמוּ הַשָּׂרִים:

7 מָשְׁחוּ מָגֵן. מָגִנֵּי עוֹר שָׁלוּק הֵן, וּמוֹשְׁחִין אוֹתָן בְּשֶׁמֶן כְּדֵי שֶׁיַּחֲלִיק אֶת הַזַּיִן. וְכָךְ נֶאֱמַר בְּשָׁאוּל שמואל ב א:כא: ״כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים״, פָּלַט אֶת מְשִׁיחָתוֹ וְלֹא קִבְּלָה, וְנַעֲשָׂה מָגֵן שָׁאוּל כְּאִלּוּ לֹא נִמְשַׁח בְּשֶׁמֶן: