רש"י על ישעיהו ט״ז:ד׳

4 יָגוּרוּ בָךְ נִדָּחַי. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבּוֹרְחִים:

5 הֱוִי סֵתֶר לָמוֹ. כִּי גַם אַתְּ דְּעִי נֶפֶשׁ הַנּוֹדְדִים, מַה הִיא צָרָתָם:

6 כִּי אָפֵס הַמֵּץ. הַמֵּץ שֶׁלָּךְ, עָשְׁרֵךָ וּכְבוֹדֵךָ, שֶׁהָיָה לָךְ עַל יְדֵי צֹאנֵךָ וּבְקָרֵךָ, שֶׁאַתְּ מוֹצֶצֶת מֵהֶם חָלָב וְחֶמְאָה:

7 כָּלָה שֹׁד. לְשׁוֹן ׳שָׁדַיִם׳, הַמַּסְפִּיקִין חָלָב, כְּמוֹ ״וְשֹׁד מְלָכִים תִּינָקִי״ ישעיהו ס:טז:

8 תַּמּוּ רֹמֵס. הַבְּהֵמוֹת שֶׁלְּךָ הָרוֹמְסוֹת בָּאָרֶץ: