13 וַיַּ֤עַשׂ דָּוִד֙ שֵׁ֔ם בְּשֻׁב֕וֹ מֵהַכּוֹת֥וֹ אֶת־אֲרָ֖ם בְּגֵיא־מֶ֑לַח שְׁמוֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר אָֽלֶף׃
13 וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם. שֶׁקָּבַר אֶת הַהֲרוּגִים שֶׁהָרַג בֶּאֱדוֹם, וְהוּא שֵׁם טוֹב לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁקּוֹבְרִין אֶת אוֹיְבֵיהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג יחזקאל לט:יג: ״וְקָבְרוּ כָּל עַם הָאָרֶץ וְהָיָה לָהֶם לְשֵׁם״. וּמִנַּיִן שֶׁקְּבָרָן דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר בְּסֵפֶר מְלָכִים מלכים א יא:טו: ״וַיְהִי בִּהְיוֹת דָּוִד אֶת אֱדוֹם בַּעֲלוֹת יוֹאָב שַׂר הַצָּבָא לְקַבֵּר אֶת הַחֲלָלִים״:
14 שְׁמוֹנָה עָשָׂר אָלֶף. וּבְסֵפֶר תְּהִלִּים תהלים ס:ב הוּא אוֹמֵר: ״שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף״, אֱמוֹר מֵעַתָּה, שְׁתֵּי מִלְחָמוֹת הָיוּ:
