מקור שמואל ב ד׳:ד׳
1 וְלִיהֽוֹנָתָן֙ בֶּן־שָׁא֔וּל בֵּ֖ן נְכֵ֣ה רַגְלָ֑יִם בֶּן־חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֣ים הָיָ֡ה בְּבֹ֣א שְׁמֻעַת֩ שָׁא֨וּל וִיהוֹנָתָ֜ן מִֽיִּזְרְעֶ֗אל וַתִּשָּׂאֵ֤הוּ אֹֽמַנְתּוֹ֙ וַתָּנֹ֔ס וַיְהִ֞י בְּחׇפְזָ֥הּ לָנ֛וּס וַיִּפֹּ֥ל וַיִּפָּסֵ֖חַ וּשְׁמ֥וֹ מְפִיבֹֽשֶׁת׃
פירוש רש"י על שמואל ב ד׳:ד׳
1 וְלִיהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל. מוֹנֶה וְהוֹלֵךְ אֵיךְ נִשְׁבַּת מַלְכוּת מִבֵּית שָׁאוּל, הוּא וּבָנָיו נֶהֶרְגוּ, וְזֶה הַנִּשְׁאָר, הֲרָגוּהוּ עַל מִשְׁכָּבוֹ, וּבְנוֹ שֶׁל יְהוֹנָתָן נָפַל וַיִּפָּסֵחַ:
2 נְכֵה רַגְלַיִם. שְׁבוּר רַגְלַיִם: