1 וּמִשְׁנֵהוּ כִלְאָב. וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ וּמִשְׁנֵהוּ דָּנִיאֵל, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ כִּלְאָב, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: שֶׁהָיוּ לֵיצָנֵי הַדּוֹר אוֹמְרִים, מִנָּבָל הָיְתָה אֲבִיגַיִל מְעֻבֶּרֶת, נֶהְפַּךְ קְלַסְתֵּרוֹ וְנִדְמָה לְאָבִיו. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ ברכות ד א: שֶׁהָיָה מַכְלִים פְּנֵי מְפִיבֹשֶׁת בַּהֲלָכָה:
2 לְעֶגְלָה. זוֹ מִיכַל, שֶׁהָיְתָה חֲבִיבָה עָלָיו, וְכֵן הוּא אוֹמֵר שופטים יד:יח: ״לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי״. וְהַכְּתִיב שמואל ב ו:כג: ״וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ וָלָד עַד יוֹם מוֹתָהּ״, עַד יוֹם מוֹתָהּ לֹא הָיָה לָהּ מֵאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה וְאֵילַךְ, קוֹדֶם אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה הֲוֵי לָהּ:
4 הֲרֹאשׁ כֶּלֶב אָנֹכִי אֲשֶׁר לִיהוּדָה. כְּלוּם אֲנִי חָשׁוּב אֲפִלּוּ כְּרֹאשׁ שׁוֹמֵר הַכְּלָבִים אֲשֶׁר לְדָוִד, אַךְ לְפִי הַנִּקּוּד, שֶׁהַטַּעַם תַּחַת ׳הֲרֹאשׁ׳, וְ׳כֶלֶב אָנֹכִי׳ מֻקָּף בְּמַקָּף, כָּךְ פֵּרוּשׁוֹ: הֲרֹאשׁ, וְכִי אֶחְפֹּץ לִהְיוֹת רֹאשׁ בְּבֵיתֶךָ, טוֹב לִי לִהְיוֹת כֶּלֶב וְהֶדְיוֹט בְּבֵית דָּוִד, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
5 הַיּוֹם אֶעֱשֶׂה חֶסֶד. מֵעַתָּה נָאֶה לִי לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם בֵּית שָׁאוּל וְעִם כָּל אוֹהֲבָיו, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי עַד הֵנָּה וְלֹא הִמְצֵיתִיךָ בְּיַד דָּוִד:
7 לְמִי אָרֶץ. לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, בְּמִי שֶׁהָאָרֶץ שֶׁלּוֹ. דָּבָר אַחֵר: תַּחְתָּיו, שְׁמוֹ הִזְכִּיר תְּחִלָּה בָּאִגֶּרֶת, וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר שֵׁם דָּוִד, וּלְכָךְ נֶעֱנַשׁ, כָּתַב: מִמֶּנִּי אַבְנֵר שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל, לְדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שָׁלוֹם:
8 לְמִי אָרֶץ. לְמִי שֶׁהַמַּלְכוּת הָגוּן לוֹ, אֲנִי שׁוֹלֵחַ לוֹ לֵאמֹר: כָּרְתָה בְרִיתְךָ וְגוֹ׳:
11 הָלוֹךְ וּבָכֹה. עַל מִצְוָה הַהוֹלֶכֶת מִמֶּנּוּ, שֶׁכָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים נָעַץ חֶרֶב בֵּינוֹ לְבֵינָהּ בַּמִּטָּה, וְלֹא נִכְשַׁל בָּהּ:
15 מִבּוֹר הַסִּרָה. שֵׁם מָקוֹם וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ סנהדרין מט א: בּוֹר וְסִירָה גָּרְמוּ לוֹ לְאַבְנֵר שֶׁיֵּהָרֵג, עַל שֶׁלֹּא הֶחֱזִיק דִּבְרֵי דָוִד בְּצַפַּחַת הַמַּיִם אֲשֶׁר לָקַח מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל שָׁאוּל, וְגַם עַל כְּנַף הַמְּעִיל שֶׁל שָׁאוּל אָמַר שֶׁמָּא אֶחָד מִן הַסִּירִים נֶאֱחַז בּוֹ וּקְרָעוֹ:
17 בַּשֶּׁלִי. בִּשְׁגָגָה, שֶׁלֹּא הֵבִין אַבְנֵר שֶׁבְּלִבּוֹ לְהָרְגוֹ, וְסָרֵס הַמִּקְרָא, וַיַּטֵּהוּ יוֹאָב בַּשֶּׁלִי, אֶל תּוֹךְ הַשַּׁעַר לְדַבֵּר אִתּוֹ:
18 יָחוּלוּ. יָנוּחוּ, יָחוּלוּ דְּמֵי אַבְנֵר עַל מִקְרָא שֶׁלְּפָנָיו הוּא מוּסָב, שֶׁאָמַר ׳נָקִי אָנִי וּמַמְלַכְתִּי מִדְּמֵי אַבְנֵר׳, יָחוּלוּ דָּמָיו עַל רֹאשׁ יוֹאָב, ׳דְּמֵי׳ הַנִּזְכָּרִים בַּמִּקְרָא שֶׁלְּפָנָיו:
20 הָרְגוּ לְאַבְנֵר. כְּמוֹ אֶת אַבְנֵר, וְדוֹמֶה לוֹ ישעיהו לח:יד: ״עָשְׁקָה לִי עָרְבֵנִי״, עָשְׁקָה אוֹתִי; וְכֵן במדבר יב:יג: ״רְפָא נָא לָהּ״, רְפָא אוֹתָהּ; וּכְמוֹהוּ דברי הימים ב יז:ז: ״שָׁלַח לְשָׂרָיו לְבֶן חַיִל לְעוֹבַדְיָה וְגוֹ׳ לְלַמֵּד בְּעָרֵי יְהוּדָה״, וּפִתְרוֹנוֹ, שָׁלַח אֶת שָׂרָיו אֶת בֶּן חַיִל:
