רש"י על שמואל ב כ״א:ו׳

« רש"י על שמואל ב כ״א:ה׳ רש"י על שמואל ב כ״א:ז׳ »

6 איש כלבבו; שמואל פתח ↗

וַיִּסֹּב שְׁמוּאֵל, לָלֶכֶת; וַיַּחֲזֵק בִּכְנַף-מְעִילוֹ, וַיִּקָּרַע שמואל א טו, כז. "כשהסב שמואל ללכת תפס במעילו שעשתה לו אמו וקרעו, ואמר לשאול, כשם שנקרע מעילי כך נקרע המלכות מעליך… וחכמים חולקים בדבר, יש אומרים שאחז שאול בכנף מעילו של שמואל… ויש אומרים ששמואל קרע מעיל שאול…"1מהר"י קרא א' טו, כז.. הקרע במעיל היה ביטוי חיצוני של מציאות פנימית, שתוצאותיה באו לידי ביטוי גם בעובדה ש"וְלֹא-יָסַף שְׁמוּאֵל לִרְאוֹת אֶת-שָׁאוּל, עַד-יוֹם מוֹתוֹ" טו, לה. וזאת למרות ואולי בגלל העובדה, ששמואל היה קשור בקשר נפשי עמוק ופנימי אל שאול הבחור והטוב, שהיה גבוה משכמו ומעלה מכל העם. המלך, שבבוא היום הוציא הקב"ה את מלאכי השרת, ואמר להם: "בואו וראו בריה שבראתי בעולמי"2ויקרא רבה כו ז. "באו וראו בריה שבראתי בעולמי. בנוהג שבעולם אדם הולך לבית המשתה אינו מוליך בניו עמו מפני מראית העין. וזה יוצא למלחמה ויודע שנהרג, ונוטל בניו עמו ושמח על מדת הדין שפוגעת בו".. וגם אחר מותו יצאה בת קול מן השמים, והכריזה על שאול שהוא "בחיר ה'"3שמואל ב כא ו, וברש"י שם..

7 יבמות פתח ↗

וְכִי מַשּׂוֹא פָּנִים יֵשׁ בַּדָּבָר? אֶלָּא: שֶׁהֶעֱבִירוֹ וּקְלָטוֹ, וּבִקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים, וּפְלָטוֹ. וְאַכַּתִּי: מַשּׂוֹא פָּנִים יֵשׁ בַּדָּבָר? אֶלָּא, שֶׁבִּקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁלֹּא יִקְלְטֶנּוּ הָאָרוֹן.

8 סנהדרין פתח ↗

חֲנִינָא קָרָא יוֹחָנָן וְאִשְׁתּוֹ אֶלְעָזָר וּגְאוּלָּה וּשְׁמוּאֵל בְּלִימּוּדוֹ סִימָן. רַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר, מֵהָכָא: ״וַתִּקְרֶאנָה לוֹ הַשְּׁכֵנוֹת שֵׁם לֵאמֹר יוּלַּד בֵּן לְנׇעֳמִי״. וְכִי נָעֳמִי יָלְדָה? וַהֲלֹא רוּת יָלְדָה! אֶלָּא רוּת יָלְדָה וְנׇעֳמִי גִּידְּלָה, לְפִיכָךְ נִקְרָא עַל שְׁמָהּ.

6 וְהוֹקַעֲנוּם. תְּלִיָּה:

7 לַה׳. לִשְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם, לְהוֹדִיעַ מִשְׁפָּטוֹ:

8 בְּחִיר ה׳. בַּת קוֹל יָצְאָה וְאָמְרָה: בְּחִיר ה׳ ברכות יב ב:

« רש"י על שמואל ב כ״א:ה׳ רש"י על שמואל ב כ״א:ז׳ »