מקור שמואל ב כ״א:ב׳
1 וַיִּקְרָ֥א הַמֶּ֛לֶךְ לַגִּבְעֹנִ֖ים וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֑ם וְהַגִּבְעֹנִ֞ים לֹ֣א מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל הֵ֗מָּה כִּ֚י אִם־מִיֶּ֣תֶר הָאֱמֹרִ֔י וּבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ נִשְׁבְּע֣וּ לָהֶ֔ם וַיְבַקֵּ֤שׁ שָׁאוּל֙ לְהַכֹּתָ֔ם בְּקַנֹּאת֥וֹ לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וִיהוּדָֽה׃
פירוש רש"י על שמואל ב כ״א:ב׳
1 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם. דִּבְרֵי רִצּוּי, שֶׁיַּעַבְרוּ עַל מִדּוֹתֵיהֶם וְיִמְחֲלוּ לְשָׁאוּל וּלְבֵיתוֹ:
2 וְהַגִּבְעֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. כְּלוֹמַר וְהֵן הֶרְאוּ בְּעַצְמָם מִדַּת אַכְזָרִיּוּת, שֶׁאֵינָן מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְאֵינָן רְאוּיִין לִדָּבֵק בְּיִשְׂרָאֵל, וּלְכָךְ גָּזַר עֲלֵיהֶם דָּוִד שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ בַקָּהָל, אָמַר: שְׁלֹשָׁה סִימָנִים יֵשׁ בְּאוּמָּה זוֹ, רַחֲמָנִים וּבַיְשָׁנִים וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים, מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה סִימָנִים הַלָּלוּ, רָאוּי לִדָּבֵק בּוֹ:
3 נִשְׁבְּעוּ לָהֶם. בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁנְּתָנוּם חוֹטְבֵי עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי מַיִם לַמִּזְבֵּחַ יהושע ט:טו:
4 בְּקַנְּאֹתוֹ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. בְּתִתּוֹ לֵב לְנַקּוֹת וּלְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל וְלַעֲשׂוֹת צָרְכֵיהֶם, בִּקֵּשׁ לְהָרְגָם, וְקִנְאָה זוֹ לְטוֹבָה, כְּמוֹ במדבר יא:כט: ״הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי״; וְכֵן מלכים ב י:טז: ״בְּקִנְאָתִי לַה׳״ דְּיֵהוּא זֶהוּ פְשׁוּטוֹ. וּלְפִי מִדְרָשׁוֹ, לֹא אָמַר לַהֲרוֹג אֶלָּא אֶת הַכֹּהֲנִים, וְקִנְאָה זוֹ הָאֲמוּרָה כָּאן, אֵינָהּ לְטוֹבָה כִּי אִם לְרָעָה, שֶׁיָּדַע שֶׁלֹּא תִּמְשׁוֹךְ מַלְכוּתוֹ מִיּוֹם שֶׁלֹּא שָׁמַר מִצְוַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעֲמָלֵק, וּמֵאָז נִתְקַנֵּא בָּהֶם: