רש"י על שמואל ב כ״א:א׳

1 אֶל שָׁאוּל. עַל עֲוֹן שָׁאוּל שֶׁנִּקְבַּר פִּתְאוֹם בְּהֶחְבֵּא, שֶׁגְּנָבוּהוּ אַנְשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד וּקְבָרוּהוּ, וְלֹא נִסְפַּד לְפִי כְּבוֹדוֹ:

2 וְאֶל בֵּית הַדָּמִים. שֶׁהָרַג נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים:

3 עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים. כְּשֶׁהָרַג נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים, הֵמִית מֵהֶם שִׁבְעָה, שְׁנֵי חוֹטְבֵי עֵצִים, וּשְׁנֵי שׁוֹאֲבֵי מַיִם, וְשַׁמָּשׁ וְחַזָּן וְסוֹפֵר, כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּגָמָרָא יְרוּשַׁלְמִית בְּסַנְהֶדְרִין יז וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: מִתּוֹךְ שֶׁהָרַג אֶת הַכֹּהֲנִים שֶׁהָיוּ מַסְפִּיקִין לָהֶם מָזוֹן, הֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הֱמִיתָם. וְאַל תִּתְמַהּ שֶׁהֲרֵי הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹבֵעַ כְּבוֹדוֹ וְתוֹבֵעַ סִרְחוֹנוֹ, שֶׁכָּךְ כָּתוּב צפניה ב:ג: ״אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ פָּעָלוּ״ בַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ, שָׁם פָּעֳלוֹ, כָּךְ שָׁנִינוּ בִּיבָמוֹת עח ב: