מקור שמואל ב כ׳:ח׳
1 הֵ֗ם עִם־הָאֶ֤בֶן הַגְּדוֹלָה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּגִבְע֔וֹן וַעֲמָשָׂ֖א בָּ֣א לִפְנֵיהֶ֑ם וְיוֹאָ֞ב חָג֣וּר מִדּ֣וֹ לְבֻשׁ֗וֹ וְעָלָ֞ו חֲג֥וֹר חֶ֙רֶב֙ מְצֻמֶּ֤דֶת עַל־מׇתְנָיו֙ בְּתַעְרָ֔הּ וְה֥וּא יָצָ֖א וַתִּפֹּֽל׃ ס
פירוש רש"י על שמואל ב כ׳:ח׳
1 מְצֻמֶּדֶת עַל מָתְנָיו. סְמוּכָה מְאֹד לְגוּפוֹ לְרֹחַב מָתְנָיו, שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ חוֹגְרֵי חֶרֶב, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נוֹחָה לִיפּוֹל, וְלֹא יִצְטָרֵךְ לְהוֹצִיאָהּ מִתַּעְרָהּ:
2 וְהוּא יָצָא. כְּנֶגֶד עֲמָשָׂא:
3 וַתִּפֹּל. הַחֶרֶב מִתַּעְרָהּ, לְפִי שֶׁהָיְתָה חֲלָקָה וּלְטוּשָׁה, וְאֵינָהּ תְּלוּיָה לְצַד יְרֵכוֹ אֶלָּא לְרֹחַב מָתְנָיו, וּכְמְעַט שֶׁשָּׁח עַצְמוֹ לְצַד הָאָרֶץ, נָפְלָה מִתַּעְרָהּ וַאֲחָזָהּ בִּימִינוֹ, וְלֹא הִכִּיר עֲמָשָׂא בַּדָּבָר: