1 בְּנִי בְנִי. שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ סוטה י ב: שִׁבְעָה דְּאַסְקֵיהּ מִשִּׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵּיהִנֹּם, וְחַד דְּאַיְיתֵיהּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי:
3 לָאַט. כְּמוֹ ״וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ״ מלכים א יט:יג; ״הִנֵּה הִיא לוּטָה בַשִּׂמְלָה״ שמואל א כא:י:
11 רִאשׁוֹן לְכָל בֵּית יוֹסֵף. כָּל יִשְׂרָאֵל חָטְאוּ לְךָ, וַאֲנִי יוֹתֵר מִכֻּלָּם, וְהִנְנִי בָּאתִי לְבַקֵּשׁ מְחִילָה, אִם תְּקַבְּלֵנִי, בְּטוּחִים כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁתְּקַבְּלֵם, וְאִם לָאו, יִהְיוּ יְרֵאִים לָשׁוּב אֵלֶיךָ עוֹד:
12 הַיּוֹם יוּמַת אִישׁ. בִּתְמִיהָ, כִּי הַיּוֹם אֲנִי מֶלֶךְ, עַד עַכְשָׁיו הָיִיתִי סָבוּר, לֹא זִלְזֵל בִּי אָדָם גָּדוֹל כָּזֶה אֶלָּא אִם כֵּן נִפְסְקָה מַלְכוּתִי מֵאֵת הַמָּקוֹם וְהוּא אָמַר לוֹ קַלֵּל אֶת דָּוִד, אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁהוּא מִתְחָרֵט, יָדַעְתִּי כִּי מֶלֶךְ אֲנִי:
21 הַאֵדַע בֵּין טוֹב לְרָע. בֵּין מַאֲכָל טוֹב לְמַאֲכָל רַע, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל שבת קנב א: שָׁטוּף בְּזִמָּה הָיָה, לְפִיכָךְ קָפְצָה עָלָיו זִקְנָה:
22 כִּמְעַט יַעֲבֹר עַבְדְּךָ. הַלְּוָיָה מוּעֶטֶת יַעֲבֹר עַבְדְּךָ לְלַוּוֹתְךָ, אַחַר שֶׁתַּעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן:
28 וְגַם בְּדָוִד. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא קָרוֹב לָכֶם, אֲנִי מָשׁוּךְ בּוֹ יוֹתֵר מִמְּךָ, שֶׁאֲנִי עֶשֶׂר יָדוֹת:
29 וּמַדּוּעַ הֱקִלֹּתַנִי. לִהְיוֹת אַתָּה קוֹדֵם, וְכִי לֹא הָיָה דְבָרִי רִאשׁוֹן לְהָשִׁיב אֶת מַלְכִּי, וְקֹדֶם לָכֵן בָּא דְּבָרֵינוּ אֵלָיו לַהֲשִׁיבוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה פסוק יב: ״וּדְבַר כָּל יִשְׂרָאֵל בָּא אֶל הַמֶּלֶךְ״:
30 וַיִּקֶשׁ דְּבַר אִישׁ יְהוּדָה. לְשׁוֹן ״הִתְקוֹשְׁשׁוּ״ צפניה ב:א, נִרְאֶה וְהֻשְׁוָה דְּבַר אִישׁ יְהוּדָה, שֶׁהֶרְאָם אִגֶּרֶת שֶׁשָּׁלַח לָהֶם דָּוִד, ״לָמָּה תִהְיוּ אַחֲרוֹנִים לְהָשִׁיב אֶת הַמֶּלֶךְ וְגוֹ׳״ לעיל פסוק יב, כָּךְ מְפֹרָשׁ בָּאַגָּדָה. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ, ׳וַיִּקֶשׁ׳, לְשׁוֹן ׳קֹשִׁי וְחֹזֶק׳, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְתַקִּיף״:
