1 תְּמ֣וֹל בּוֹאֶ֗ךָ וְהַיּ֞וֹם אנועך אֲנִֽיעֲךָ֤ עִמָּ֙נוּ֙ לָלֶ֔כֶת וַאֲנִ֣י הוֹלֵ֔ךְ עַ֥ל אֲשֶׁר־אֲנִ֖י הוֹלֵ֑ךְ שׁ֣וּב וְהָשֵׁ֧ב אֶת־אַחֶ֛יךָ עִמָּ֖ךְ חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃
1 וְהַיּוֹם אֲנִיעֲךָ עִמָּנוּ. וְאֵין לִי מָקוֹם שֶׁאוּכַל לְהוֹשִׁיבְךָ שָׁם וּלְהִמָּלֵט, כִּי אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל אֲשֶׁר יִקְרֵנִי הַמִּקְרֶה לָלֶכֶת, יוֹם יוֹם כְּשֶׁאֶשְׁמַע שֶׁהָרוֹדְפִים כָּאן, אֲנִי בּוֹרֵחַ כָּאן, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן ״וְגַם גּוֹלֶה אַתָּה לִמְקוֹמֶךָ״ לעיל פסוק יט: ״וְאַף אִם גְּלֵי אַתְּ אָזֵיל לָךְ לְאַתְרָךְ״:
