3 כִּי בְתוּלָה הִיא. צְנוּעָה בַּבַּיִת וְאֵינָהּ יוֹצֵאת לַחוּץ, לְפִיכָךְ וַיִּפָּלֵא בְּעֵינֵי אַמְנוֹן וְגוֹ׳, נִכְסֶה וְנֶעְלָם מִמֶּנּוּ מָה תּוֹאֲנָה יָכוֹל לְבַקֵּשׁ וְיִשְׁכַּב עִמָּהּ, כְּמוֹ דברים יז:ח: ,כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ״, ״אֲרֵי יִתְכַּסֵּי מִמָּךְ״:
9 כִּי לֹא יִמְנָעֵנִי מִמֶּךָּ. שֶׁמֻּתֶּרֶת אֲנִי לְךָ, לְפִי שֶׁנִּתְעַבְּרָה בִּי אִמִּי כְּשֶׁהִיא נָכְרִית יְפַת תֹּאַר, שֶׁלְּקָחָהּ דָּוִד בַּמִּלְחָמָה, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן אוֹ בַּת מִן שִׁפְחָה, אֵינוֹ בְּנוֹ לְכָל דָּבָר:
10 וַיִּשְׂנָאֶהָ אַמְנוֹן. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ סנהדרין כא א: נִימָא נִקְשְׁרָה לוֹ, וַעֲשָׂאַתוּ כְּרוּת שָׁפְכָה:
11 אַל אוֹדוֹת. אַל תַּעֲשֶׂה אוֹדוֹת הָרָעָה הַזֹּאת שֶׁל שִׁלּוּחַ, הַגְּדוֹלָה מִן הָאַחֶרֶת שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי וְעִנִּיתָנִי, וְעוֹד תּוֹסִיף רָעָה מִמֶּנָּה לְשַׁלְּחֵנִי:
14 עַל פִּי אַבְשָׁלוֹם הָיְתָה שׂוּמָה. בְּצִוּוּיוֹ שֶׁל אַבְשָׁלוֹם הָיְתָה שִׂימָה זוֹ נִשֹּׁמֶת עַל עֲבָדָיו, לַהֲרוֹג אֶת אַמְנוֹן:
15 וַתְּכַל דָּוִד. הֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר, וַתְּכַל נֶפֶשׁ דָּוִד; וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְחֲמִידַת נַפְשָׁא דְדָוִד״, כְּמוֹ תהלים פד:ג: ״נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה״, לְשׁוֹן תַּאֲוָה:
